הציבור מאמין במוסד ובשב"כ

הציבור בישראל מגלה את האמון הרב ביותר במערכת הביטחונית דווקא כלפי המערכות עליהן הוא יודע את המעט ביותר - השב"כ והמוסד.

כך עולה מהמדד הרב-שנתי לביצועי המגזר הציבורי בישראל, שמפורסם זו השנה השמינית על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון.

ממצא בולט נוסף העולה מן המדד והחוזר על עצמו בעקביות זה מספר שנים, הוא רמת האמון הנמוכה לה זוכים השוטרים והסוהרים, בהשוואה ליתר אנשי המערכת הביטחונית.

בהיבט של חיילי צה"ל מעלה המדד נתון מעורר מחשבה, כאשר לעומת ציון של 3.89 (מתוך 5 נקודות) לחיילי צה"ל - זוכים מפקדי החיילים וקציניהם במידת אמון נמוכה משמעותית - 3.57.

ברמה המערכתית, רמת האמון בשב"כ ובמוסד ביחד - כגופים החשאיים של מערכת הביטחון -עומדת על ציון ממוצע של 3.88, המהווה עלייה ניכרת מהשנה שעברה, אז עמד הציון על 3.53.

במקום השני מביע הציבור את רמת האמון הגבוהה ביותר בצה"ל, שרושם עלייה משמעותית גם כן מציון של 3.27 בשנה שעברה
ל-3.61 השנה.

רמת האמון במשטרה ובשב"ס, שהייתה נמוכה גם בשנה שעברה, יורדת מ-2.66 ל-2.52.

השוטרים אחרונים

לדברי פרופ' ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה, אשר ערך את המדד יחד עם ד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון, מדובר בציון הנמוך ביותר בשמונה שנות המדד, ובמגמת ירידה שנמשכת משנת 2003.

תמונה דומה משתקפת גם בפרמטר של רמת האמון כלפי עובדי מוסדות הביטחון עצמם. רמת האמון הגבוהה ביותר מובעת באנשי השב"כ, הנהנים מרמת אמון של 3.93. במקום השני נמצאים אנשי המוסד עם ציון של 3.9.

הסוהרים, במקום הלפני אחרון, זוכים לרמת אמון של 2.83, ולבסוף השוטרים עם רמת אמון של 2.68.