העליון: ייתכנו הליכים בפרשת שחאדה

פסק זמן בפרשת שחאדה: ממתינים לממצאי ועדת הבדיקה של ראש הממשלה ומסקנותיה. בית המשפט העליון דחה (יום ד', 24.12.08) עתירה להורות ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית בפרשת הסיכול הממוקד של בכיר החמאס בשנת 2002, סלאח שחאדה. השופטים, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופטת אילה פרוקצ'יה קבעו כי יש להמתין למסקנות ועדת הבדיקה שמינתה הממשלה, וכי יש להניח שכאשר אלו יימסרו, "הן ייבחנו על-ידי הרשויות המוסמכות בין היתר ביחס להשלכתן האפשרית על צורך בנקיטת הליכים משפטיים נוספים בפרשה".

מדובר, כאמור, בפרשה במהלכה הוטלה פצצה במשקל טון על בניין בו שהה שחאדה בעזה. במהלך הפעולה נפגעו גם 14 אזרחים, כולל ילדים. מערכת הביטחון ערכה תחקירים ועקבותיהם החליטה שלא לפתוח בחקירה פלילית.

העותר יואב הס ואחרים, עתרו באמצעות עוה"ד אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד בדרישה להורות על פתיחה בהליכים פלילים נגד האחראים לפגיעה באזרחים. מנגד המדינה בתגובתה דחתה את הדרישה.

לא הייתה אדישות

בהודעתה אז נטען כי שחאדה היה ב"פעיל בכיר ביותר בארגון החמאס וממייסדי הזרוע הצבאית שלו, אשר היה אחראי לפיגועים רבים נגד אזרחי מדינת ישראל ולמותם של רבים". עוד נטען כי הוא המשיך בתכנונם והכנתם של פיגועים נוספים וכי על ביצוע הפעולה הוחלט לאחר שהתברר כי "פעולת מעצר אינה אפשרית".

עוד נטען כי "מקבלי ההחלטות לא היו אדישים לחיי אדם ולפגיעה אפשרית באזרחים", ולכן החליטו לבצע את התקיפה בשעות הלילה המאוחרות בהן הולכי רגל אינם צפויים להימצא ברחוב הסמוך לבית שחאדה. המדינה הוסיפה כי "התוצאה הקשה נגרמה בשל פער מודיעיני", כאשר המידע שהיה מצוי בידי גורמי הביטחון היה כי "בביתו של שחאדה מצויים נוסף לו רק פעיל חמאס נוסף ואשתו של שחאדה וכי הבית הסמוך לביתו, אשר נפגע אף הוא בפעולה, כלל אינו מאויש".

בפועל, באותו בית שהו אנשים רבים שנפגעו כתוצאה מהפעולה. לטענת המדינה, "בעקבות התחקירים הופקו לקחים מבצעיים הקשורים בעיקר לנושא המודיעיני ונמצא כי התוצאה הקשה לא נצפתה על-ידי מקבלי ההחלטות וודאי שלא נגרמה בכוונת מכוון". כתוצאה הוחלט כי אין חשד לביצוע עבירות פליליות.

ועדת בדיקה כנובע מפסק דין ברק

בהמשך התפרסם גם פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שגיבש מתווה להפעלת סיכול ממוקד וגם לאופן שבו יש לבדוק סיכולים ממוקדים. בין היתר, קבע כי יש להקים וועדת בדיקה עצמאית. בעקבות כך הקים ראש הממשלה ועדת בדיקה לפרשת שחאדה "כנובע מהנסיבות המיוחדות והחריגות של האירוע".

אך הרכב הוועדה לא הניח את דעת העותר, יואב הס. הוא הגיש בקשה נוספת להורות על חקירה פלילית בטענה כי אין המדובר בוועדה אובייקטיבית מאחר ושאין בה נציג ציבור או שופט. בבקשה טען כי "ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית במקרה זה בו קיפחו את חייהם 14 אזרחים חפים מפשע בהם ילדים, מצביע על אכיפה בררנית של החוק בידי הרשויות, על שחיתות מוסרית ועל זלזול בחיי אדם".

מסקנות הוועדה ייבחנו

כאמור, דרישתו נדחתה על-ידי העליון. השופטים כתבו כי הוועדה שמינה ראש הממשלה מורכבת מחברים "אשר ניתן משקל לנסיונם הביטחוני וכן לרקע המשפטי של העומד בראשה". מדובר ביו"ר הוועדה תא"ל (מיל.) צבי ענבר, בעבר הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי של הכנסת, האלוף (מיל.) יצחק איתן, ואיש השב"כ לשעבר יצחק דר. הוועדה התבקשה להגיש דוח כולל ממצאים ומסקנות, וגם לחוות דעתה בנוגע ללקחים מבצעיים. כמו-כן "רשאית הוועדה להמליץ לרמטכ"ל או לראש השב"כ לשקול הליך פיקודי אם יעלה הדוח כי נעברה עבירה פלילית או משמעתית".

השופטים כתבו עוד כי "אי שביעות הרצון ובעיקר חוסר האמון שמביעים העותרים בהרכב הוועדה, אינם מבוססים ואינם מקימים להתערבות בית המשפט. וודאי כך הוא בשלב מקדמי זה, בו טרם סיימה הוועדה את פעילותה ובו טרם התקבלו מסקנותיה. יש להניח כי כאשר יימסרו מסקנות או המלצות וועדת הבדיקה, אלה ייבחנו על-ידי הרשויות המוסמכות, בין היתר ביחס להשלכתן האפשרית על הצורך בנקיטת הליכים משפטיים נוספים בפרשה".