הסמכות על הכתובה - רק לבי"ד רבני

חיזוק למעמד בית הדין הרבני. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה (יום ב', 22.12.08) בקשה של אישה קראית לקבוע כי ניתן לפצל בין הסדרת הגט שנעשתה בבית דין רבני לבין הדיון בנושאי הרכוש אותו ביקשה לקיים בבית משפט לענייני משפחה. בית המשפט קבע כי הנישואין והגירושין תלויים בכתובה והסמכות הייחודית היא של בית הדין הרבני.

האישה הקראית המדוברת התגרשה באמצעות בית הדין הרבני אך דרשה כי הדיונים על נושא הרכוש והכתובה יידונו בבית משפט לענייני משפחה. זאת על-רקע הנוהל בבתי הדין הרבניים כי כדי לדון בגירושין של קראים נדרשת הסכמת בני הזוג. כאמור האישה טענה כי הסכימה להתגרש בבית דין רבני אך לא הסכימה לדון בכתובה.

השופט ניל הנדל דחה את הבקשה וקבע כי הכתובה היא בסמכות ייחודית של בית דין רבני ולא ניתן להפרידה מהנישואין והגירושין. הוא כתב בהחלטה כי סמכותו של בית הדין הרבני נוגעת ב"ענייני נישואין וגירושין" ולכן "הכתובה היא גם ענין של נישואין וגם ענין של גירושין. היא מהווה חלק בלתי נפרד מהחופה ואף מהווה תנאי לעצם קיומו של הנישואין. יישומה מתרחש במצב בו הסתיימו הנישואין - מוות או גירושין. בין היתר, זוהי מטרתה. מכאן שענין הכתובה של יהודים שהינם אזרחי המדינה ותושבי הוא תחת שיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני".

השופט ציין עוד כי העובדה שהאישה הסכימה להתגרש בבית הדין הרבני משמעה שהסכימה גם לדון בכתובה. יתרה מכך, לאחר שהסכימה להתגרש בבית דין רבני, "היא אינה יכולה להכתיב לבית הדין את עמדותיו המשפטיות".

הוא אף דחה את טענה האישה כי יש להחיל עליה את פסק דין פרוקצ'יה לפיו לבית דין רבני אין סמכות לדון בתביעות כספיות של בני זוג לאחר הגירושין. לדברי השופט, אותה החלטה התייחסה לסכסוך רכושי ממוני בין בני הזוג לאחר מתן פסק דין המאשר את הסכם הגירושין ואילו "כאן תביעת הכתובה הוגשה לפני הגירושין".

השופט דחה את בקשת האישה וחייב אותה בהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסכום של 5 אלפים שקלים.