ניתוח קיסרי אינו מצדיק חריגה ממסגרת אשראי

גם ניתוח קיסרי אינו משחרר מהחריגה. בית משפט השלום בתל אביב דחה (יום ב', 22.12.08) בקשה של בעלת עסק בתחום ההפקות, טלי אלפסי, להחריג חמישה צ'קים מהודעת הגבלה שהוטלה על חשבונה. בתביעה טענה אלפסי באמצעות בא-כוחה, עורך-דין אהרון שרון, כי הבנק הפר את ההסכמות עימה וכן נהג בחוסר אנושיות כאשר החזיר צ'קים ביום שבו שהתה בניתוח קיסרי בלתי מתוכנן.

בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הבנק פעל על-פי הוראת 325 של בנק ישראל מיולי 2007, בנוגע לניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב. השופטת סיגל רסלר-זכאי כתבה בהחלטה כי מדובר בהוראה שבאה להשיב חזרה את האמון בשימוש בצ'קים ולאפשר את אכיפת חוק צ'קים ללא כיסוי. השימוש בצ'קים נפגע לדבריה כתוצאה מ"מדיניות החריגה מאשראי, אשר השתרשה והתפתחה בהוויה הבנקאית הישראלית", מדיניות אשר "השלימה עם החריגות ממסגרות האשראי המאושרות ואשר גרמה אי-ודאות בקרב לקוחות הבנקים, הבנקים וצדדים שלישיים".

הוראה 325 מחייבת את הלקוח לתכנן את האשראי שהוא נוטל מהבנק "ומנגד, על הבנק לעמוד על קיום ההוראה. אינטרסים כלכליים של הבנק, אשר להמשך ניהולו של החשבון באופן ראוי ותקין יהיו בבסיס שיקוליו להבדיל משיקולי רווח והפסד של ריבית או לקוח כזה או אחר".

השופטת ציינה כי למרות ההוראה, הבנק הבינלאומי שיוצג על-ידי עורכת-דין נילי ארונוביץ', גילה התחשבות בלקוחה ואף הגדיל את האשראי חמש פעמים, בעת שהיה צורך בכך. בכל מקרה היה מוסכם על הצדדים כי לא תתאפשר חריגה מהמסגרת ללא אישור מפורש ומושכל כנגד ביטחונות ראויים.

מצבה הבריאותי של אלפסי, "לרבות העובדה כי נאלצה לעבור ניתוח קיסרי" אין בו כדי להוות "תנאי או סיבה המצדיקה חריגה מהוראות החוק". אלפסי "טרחה להסדיר ענייניה בטרם נכנסה לחדר הלידה. ברם, לא עשתה כן באופן מושכל. ייתכן כי שגתה וייתכן כי לא ניתן היה לאשר לה מסגרת גבוהה יותר. אין בכל אלו כדי לאפשר חריגה קטנה או גדולה מן המסגרות המאושרות".

כאמור, בקשת אלפסי להחריג מהודעת ההגבלה 5 מתוך 10 צ'קים נדחתה. השופטת השיתה עליה הוצאות ההליך ושכר טירחת עורך-דין בסכום של 5,000 שקלים.