דוח קרן המטבע: תקופת חולשה כלכלית צפויה לישראל

"ישראל ניצבת בפני תקופה של חולשה כלכלית הכרוכה בסיכונים בולטים. לאור חולשת ההשקעות והייצוא, התרחיש המרכזי שלנו צופה ירידה בשיעור הצמיחה ל-1.5% ב-2009, ושיעור אינפלציה ממוצע סביב 2% - כל זאת בהנחה שייושמו כללי המדיניות המומלצים. התחזית שלנו מראה על התאוששות מתונה ב-2010. אולם, קיימים סיכונים ניכרים במערכת הפיננסית העולמית שעלולים לסכן את תחזית הצמיחה, אם כי המשק הישראלי נהנה מהחזרי חוב חיצוני והרכב חוב יחסית נוחים". נתונים ותחזיות אלו עלו מדוח משלחת קרן המטבע הבינלאומית, אותו הגישה (יום ג', 16.12.08) המשלחת לשר האוצר רוני בר-און ולנגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר. זהו הדוח הראשוני בלבד אודות כלכלת ישראל בשנת 2008.

המשלחת, בראשותו של הכלכלן הבכיר, פיטר דויל, הגיעה ארצה לביקור עבודה שנתי בהתאם לאמנת קרן המטבע הבינלאומית. במשלחת חברים שלושה כלכלנים נוספים.

כלכלת ישראל הייתה במצב טוב כאשר פרץ המשבר הפיננסי העולמי בסתיו של 2007, ציינו חברי המשלחת בדוח: האמינות הפיסקלית והמוניטרית הייתה מבוססת, הבנקים יציבים והסדרי הפיקוח עליהם מבוססים. הצמיחה הייתה מהירה, בת קיימא ומאוזנת - עם שיעור אבטלה יורד ונמוך ביחס לעבר, עודף גדול בחשבון השוטף, ויציבות בשוקי הנדל"ן המקומיים.

על-רקע זה היה המשק ערוך לביצועים חזקים יחסית עד לרבעון השלישי של 2008. בשעה שהמצב הכלכלי בחו"ל הידרדר, ישראל המשיכה בצמיחה כלכלית, שהובלה על-ידי הייצוא והצריכה, תוך ירידה נוספת באבטלה, ושמירה הדוקה על משמעת תקציבית. שיעור האינפלציה בפועל והציפיות האינפלציוניות היו גבוהות מן היעד, אולם המחירים למעט מזון ודלקים עלו בשיעור מתון יחסית. על אף הירידה במחירי ניירות הערך המקומיים, בעקבות מגמת הירידה בחו"ל, שעודדה פדיונות מקופות הגמל, המשיך חלקו הגדול של שוק האשראי המקומי להתנהל באופן תקין. בהקשר זה, תנועות ההון פנימה התחזקו ונרשמה התחזקות של השקל.

"הדוח משקף הערכה מאוד הוגנת לגבי המצב הכלכלי וגם לגבי צעדי המדיניות שננקטו על-ידי הממשלה ובנק ישראל ביחס למשבר הגלובלי, הפיננסי והריאלי", אמר פישר בהתייחסו לנתונים שהוצגו.

הנגיד אמר בהלצה כי באופן מסורתי, נהוג לסיים דוחות מסוג זה במשפט "יש להימנע משאננות", וכי הפעם, ובצדק, נמנעו כותבי הדוח מלסיים כך.

"הדוח מעניק לנו אמינות בשווקים הבינלאומיים"

בר-און אמר בפגישה עם המשלחת כי הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר הנוכחי, ככלכלה יציבה ובעלת מאפייני בסיס חזקים: שיעורי צמיחה גבוהים, אבטלה נמוכה, עודף בחשבון השוטף, ויחס חוב תוצר במגמת ירידה, ובנוסף גם עם מערכת בנקאות יציבה ועמידה מפני זעזועים. "עם זאת, ישראל הינה חלק מן הכלכלה הגלובלית, וככזו, היחשפותה למשבר העולמי הינה בלתי נמנעת. אתמול אושרה בוועדת הכספים של הכנסת תוכנית ההאצה הכוללת שורה של צעדים בתחומים הריאלי והפיננסי אשר נועדו לחיזוק המשק הישראלי. התוכנית מקדמת פעילויות תומכות צמיחה שיסייעו למשק ויאפשרו לו לצאת לצמיחה מואצת לאחר המשבר", ציין בר-און.

בר-און הוסיף כי כלכלני קרן המטבע חיזקו את ידי המדינה בשמירה על מדיניות פיסקלית אחראית אשר מעניקה לנו אמינות בשווקים המקומיים והגלובליים והביעו תמיכה במדיניות שננקטה לפיה אין להפעיל כלי התערבות רק לשם התערבות גם אם המצב לא מחייב זאת, ושיש לשמר כלי התערבות לתרחישי קיצון אפשריים. בר-און הודה למשלחת קרן המטבע על העבודה המקצועית ועל הדיונים הפוריים וציין כי הוא מצפה להמשך עבודה משותפת.

עיקרי המלצות דוח קרן המטבע הבינלאומית

* לחצים מתעצמים

האתגרים שניצבו בפני קובעי המדיניות הלכו וגברו עקב התעצמות הלחצים הפיננסיים הכלל-עולמיים בסתיו של 2008. ככל שהעמיק השפל בביקוש העולמי ובשוקי ניירות הערך, וירדו התחזיות הכלכליות, חלה האטה בשיעור הגידול של הייצוא והצריכה בישראל, הצמיחה הכלכלית וגביית המס פחתו, והנזילות בשוק האג"ח הקונצרניות ירדה, בעוד שהבנקים לא הראו נכונות לגשר על הפער שנוצר במתן אשראי לחברות. הירידה במחירי הסחורות, היחלשות לחצי האינפלציה, ירידת שיעורי הריבית של בנק ישראל ופיחות השקל - סיפקו מענה מסוים. אבל התחזיות הידרדרו בצורה חדה, ולאור הבחירות הקרובות בפברואר, התקציב של 2009 לא יאושר אלא לאחר שהשנה החדשה כבר תהיה בעיצומה.

* הפגיעות החיצונית למשק הישראלי נותרה מוגבלת

הנכסים קצרי הטווח בחו"ל גבוהים מההתחייבויות החיצוניות קצרות הטווח, יתרות מט"ח מהוות כ-90% מהחוב לטווח הקצר, ונמשך העודף בחשבון השוטף. עם זאת קיימת רמת פגיעות מסויימת על-רקע חוב חיצוני ברוטו ברמה של כ-50% מהתוצר וחוב ציבורי קרוב ל-80% מהתוצר.

* יש לתמוך בשוק האשראי

בהקשר של התרחיש המרכזי אנו ממליצים על צעדים עיקריים לתמיכה בתפקוד שוק האשראי ויציבותו, לנקוט בגישה תקציבית גמישה בטווח הקצר הנתמכת על-ידי מחוייבות מוגברת להפחתת החוב הציבורי בטווח הבינוני, והרפיה מוניטרית. המלצות אלו יועמדו לבחינה מחודשת במקרה שתחול סטייה לרעה מהתרחיש המרכזי.

* לדאוג לחיזוק נוסף של הבנקים

יש למקד יוזמות אחרות עבור המגזר הפיננסי בחיזוק נוסף של הבנקים. הדבר כולל את הערבות המוצעת בסך 6 מיליארד שקלים להנפקות האג"ח על-ידי הבנקים, המהווה צעד מונע הולם להגדלת בסיס ההון של הבנקים. הטלת מגבלות על תשלומי דיבידנדים על-ידי הבנקים המשתתפים תגביר את האפקט של צעד זה.

* לאפשר פעולתם של מייצבים אוטומטיים

בצד התקציב, אין ספק כי יש לאפשר את פעולתם המלאה של מייצבים אוטומטיים. בקרת תקציב הדוקה ממושכת ומוצלחת מצד משרד האוצר, והקטנת החוב הציבורי יחסית לתוצר אל מתחת ל-80 אחוז, הבטיחה עד כה רמת אמינות פיסקלית משמעותית. עתה הוא הזמן המתאים לממש אמינות זו כדי לסוכך על המשק המקומי מפני השפעות הסביבה החיצונית החלשה.

* דרוש שינוי בתקרת הגרעון

יש לשנות את המגבלה הקובעת כי תקרת הגרעון לא תעלה על 1% מהתמ"ג על-מנת לאפשר את פעולתם של המייצבים האוטומטיים בשנת 2009. בהתבסס על ההצעות העדכניות של משרד האוצר, אחת מהחלופות היא להחליף מגבלה זו בהצהרה על מחוייבות להקטין את החוב הציבורי משמעותית מתחת ל-60 אחוז מהתמ"ג באמצע העשור הבא. חלופה זו תמתן את הזעזועים, ובכלל זה זעזועים העלולים להיגרם מהתפתחויות גיאופוליטיות. יש לאמץ נוהלי תקציב הכוללים פרסום תחזיות פיסקליות מפורטות לטווח הזמן הבינוני ופרסום מדיניות המס וההוצאות הקשורות לתקציב, עבור כל שנת תקציב. בכל שנה, יש לפרט כיצד ומתי ימומש יעד החוב הסופי.