שופטת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, הרשיעה אתמול את ג'יי סולומונט, מי שהיה בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של חברת דיירקט קפיטל אינווסטמנטס (DCI), בעבירות של אי דיווח ודיווח מטעה בדוחות שונים, לפי חוק ניירות ערך. כמו כן, הורשע סולומונט במירמה ובהפרת אמונים בתאגיד. זאת, במסגרת עסקת טיעון שאליה הגיעו פרקליטיו של סולומונט עם פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
את הפרשה חקרה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, ואת הפרקליטות ייצגה בבית המשפט עו"ד אילנה מודעי.
באביב 2000 פרסמה דיירקט קפיטל דוח מיידי ובו מפרט לביצוע הקצאה פרטית של ניירות ערך ובאמצעותה תגייס כ-5.3 מיליון שקל. לאחר מכן, פרסמה דיירקט קפיטל מפרט חדש, בו הודיעה, כי התמורה להקצאה תהיה 825 אלף דולר בלבד.
לאחר שבוצעה ההקצאה, התברר, כי לא החברה הצליחה לגייס רק 475 אלף דולר. כמו כן, התברר, כי חלק מהאנשים שעליהם דיווחה דיירקט קפיטל כמי שהיו אמורים לרכוש את המניות במסגרת ההקצאה, כלל לא השתתפו בה, לא הפקידו את הכסף לרכישתם ואף לא ידעו על כך שהוקצו להם מניות.
סולומונט, ששלט אז בחברה ידע, כי מדובר למעשה בהקצאה פרטית חדשה, שונה מזו שהתחייב לבצע - ולמרות זאת לא העביר אותה בהליכים המתחייבים מהחוק. כמו כן, לא צוינו במפרט ההקצאה הפרטית התחייבויות לרכישה חוזרת שנתן סולומונט לשניים מהניצעים. "הנאשם עשה כל זאת ביודעין ועל מנת להטעות את ציבור המשקיעים", טענה התובעת.
בדוחות הכספיים שפרסמה דיירקט קפיטל לחודש יוני 2000, נרשם במאזן החברה, שקיים פקדון של 1.3 מיליון שקל המוחזק בנאמנות בחו"ל עבור החברה, והוא מהווה חלק מכספי ההקצאה הפרטית.
למעשה, לא העביר סולומונט את הכסף לאותו חשבון. במקום זאת, השיג מג'ק וייס, עורך דין אמריקני שאיתו היה בקשרי ידידות, מכתב שקרי שבו טען וייס, כי הוא משמש כנאמן בחו"ל לאותם כספים מטעם החברה. בפועל, הופקד בחשבון וייס כשליש מהסכום, וגם זאת כהלוואה אישית לסולומונט ולא במסגרת ההקצאה הפרטית. כמו כן, גנב סולומונט סכום של כ-200 אלף דולר מכספי ההקצאה הפרטית שהיו בחשבון החברה והעביר אותם לחשבון הבנק האישי שלו, שהיה רשום על שם אשתו.
סולומונט אף הודה בפני רואי החשבון של החברה, כי לקח את הכספים הללו והעביר אותם לחשבון אחר. בתגובה לכך, התפטרו רואי החשבון - ומייד לאחר מכן עשו כן גם הדירקטורים החיצוניים שלה. סולומונט, שרצה למנוע את הפרסום על כך שגנב כספים מהחברה, הוציא דיווח מיידי שקרי, בו טען, כי רואי החשבון יתפטרו לאחר הדוחות הכספיים הבאים, ובשל היעדר תיעוד מסודר. כמו כן, הוציא דיווח מיידי שקרי נוסף, בו טען, כי הדירקטורים החיצוניים התפטרו מאותה סיבה שבשלה, כביכול, התפטרו רואי החשבון. בדיווחים אלה לא הזכיר סולומונט דבר וחצי דבר על הכספים שגנב מקופת החברה, ואת העובדה שגניבה זו (או הנסיון להסתירה) הייתה הסיבה להתפטרות רואי החשבון והדירקטורים החיצוניים.
במטרה למנוע את פרסום דבר הגניבה, מנע סולומונט מהחברה להגיש דוחות כספיים במשך כשנה - מספטמבר 2000 עד ספטמבר 2001. רק לאחר יותר משנה ולאחר שהתחלפו בעלי התפקידים בחברה, הוגשו במרוכז הדוחות הכספיים שלה לאותה שנה, והכסף שנגנב הוכרז בדוחות אלה כחוב מסופק.
בטענותיה לעונש אמרה עו"ד מודעי, כי "הנאשם, כמנהל חברה ציבורית בבורסה, הטעה את המשקיעים ופגע באמון שרוחש הציבור לתקינות והגינות המסחר בבורסה, הן בכך ששלח ידו בכספי ההקצאה הפרטית והן בכך שהוציא דיווחים מיידיים מטעים ונמנע מלהגיש דוחות כספיים במשך שנה, כדי להסתיר את גניבתו", סיכמה "הנאשם עשה עוול לתפקידו כמנהל חברה ציבורית והפגין אמות מידה בלתי מוסריות בעליל".
במסגרת החקירה ביצעו חוקרי רשות ניירות ערך חיקור דין בארה"ב, בשיתוף פעולה עם רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC).
על-פי הסדר הטיעון שהציגה התביעה, הסכים סולומונט לרצות שנתיים מאסר בפועל, וכן לשלם 150 אלף שקל קנס. כמו כן, התחייב סולומונט להחזיר כמיליון שקל שגנב מקופת דיירקט קפיטל. השופטת בקנשטיין אמורה להודיע בשבוע הבא את עמדתה לגבי ההסדר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה