נזק היובש לחקלאי הגליל - רבע מיליון שקל

בחברה לפיתוח הגליל מעריכים כי הנזק שהסבה עצירת הגשמים לכל ענפי החקלאות כבד, וכי עד כה מדובר על נזק של מעל 250 מיליון שקלים שכבר נגרם בשטחי הגליל, המשתרעים על-פני 80 אלף דונם. החקלאים נערכים לקראת קרב על תוכנית פיצויים לחקלאים שתוגש לאוצר.

עד כה נזרעו רק תבואות חורף - חיטה שעורה תחמיצים וכדומה אשר בדרך כלל אינן זקוקות להשקיה. זריעת גידולי הקיץ מתעכבת בשל החשש כי לא יהיה במה להשקותם. מדובר על ירקות לתעשיה ולכותנה, שאמורים להיזרע החל מחודש מינואר.

מאחר שכמעט ואין גשמים גם אין מקורות מים, ולא ניתן לשאוב מהנחלים ולייבש אותם. גם פרויקט השקיית אדמת הכבול בסכנה. אדמה זו מושקית על-פי הסכם ממשלתי באופן קבוע, כדי למנוע העברת אדמת הכבול למי הכנרת ולמוביל הארצי. המחסור בגשם ואי-היכולת להשקות את אדמת הכבול יובילו לזיהום הכינרת ומי השתייה.

גבס סותם צינורות ואצות שמזיקות למים

פרויקט נוסף שמצריך חשיבה וקידום ממשלתי הינו "קידוחי שמיר" בגליל העליון. לקראת הפרויקט המתוכנן עדיין לא נערכה בדיקה מקצועית לגבי איכות המים ואיכותם לצרכי השקיה לחקלאות, זאת מאחר שהם מכילים גופרית, ובמפגש עם האוויר הם הופכים לגבס הסותם את הצינורות. בנוסף, מכילים מים אלו גם כמות של ברזל. במנהלת הכנרת טוענים, כי למים כאלו יתרון מבחינתם מאחר שהם מונעים גידול אצות המזיקות למים, אך לצורכי השקיה ייתכן שאינם מועילים. יושב-ראש החברה לפיתוח הגליל אמר כי על המדינה להתחייב לשאוב מים אלו שאינם טובים לחקלאות לטובת תוספת מים לכנרת. לדברי אחיקם ברלוי, הגשם המועיל ביותר לחקלאות הינו גשם היורד בפיזור לאורך כל חודשי החורף, וגשם שיורד במרוכז בזמן קצר גורם גם הוא לנזקים. "במידה שיירד שלג בחרמון לפחות תתקיים זרימת מים לנחלים בחודש פברואר, שתוכל להועיל במעט גם לחקלאות", אמר.

מזון יקר לבקר

גם הבוקרים בגליל ובגולן מודאגים מעצירת הגשמים. היקף הנזקים נאמד במעל 35 מיליון שקל בכל הארץ, זאת מאחר שהבוקרים חייבים להזין את הבקר במזון מוגש ויקר בשל מחסור במזון טבעי בשטחי המרעה. מנכ"ל ארגון מגדלי בקר לבשר, חיים דיין צפוי לקיים בקרוב סיור בשטחי המרעה בגליל ובגולן. אליו יתלווה סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, חיים פרננדס, והסיור נועד לאמוד את מצב הנזקים לבוקרים.

ראש בקר צורך כ-12 ק"ג מזון מוגש יבש ביום בעלות של כ-12 שקל, ועלות האכלת בהמה אחת בשלושה שבועות עומדת על 270 שקל. בעדר של כ-100 בהמות מגיעה העלות ל-27,000 שקל, והיא גבוהה באלפי אחוזים מול העלות של אחזקת בקר המתבסס על מרעה טבעי באחו. בישראל ישנם כ-2 מיליון דונם שטחי מרעה עליהם רועים כ-50 אלף ראשי בקר. "ענף הבקר לבשר בישראל איננו מוגן מפני נזקי בצורת והעלויות הנוספות בגין הזנת העדרים נופלות על המגדלים, שרווחיותם גבולית גם כך", אמר דיין.

מרכיב נוסף במשבר המים הפוקד את מדינת ישראל הוא פיחות משמעותי עד כדי התייבשות של מקורות המים לשתייה של עדרי הבקר. מעיינות ונחלים, שבעבר סיפקו מים לשתיית הבקר, יבשו כתוצאה מירידת מפלס מי התהום. עדרי הבקר נאלצים לנדוד לפאתי היישובים כדי לקבל את אספקת המים שלהם מצנרת מי השתייה.

האטה בפעילות הגפנים

הגשמים מועילים לרווית הקרקע ולאגירה, וכן לפעילות מטבולית לגפנים עם עלווה ולפירוק חומרים אורגניים הקיימים בקרקע. כאשר אין גשם, פעילות כזו מאטה, וקיימת עלייה בטמפרטורה. מאחר שהגפן מושקית במהלך עונת הגידול הארוכה, והינה גם גידול הנחשב לחסכוני במים, מקווים המגדלים כי המצב יתאזן במהלך החורף. אולם גם הגפן זקוקה לגשם ולמנות קור כדי להניב איכות גבוהה של ענבים.

ירידה במפלס ים המלח

בתוך כך, נמשכת הירידה במפלס ים המלח. בחודש שעבר ירד המפלס עוד ב-12 סנטימטרים, על אף הגשמים והשיטפונות שהיו באזור. מפלס ים המלח ירד בתוך שנה ב-140 סנטימטרים.