"הרופא ניסה לרצוח לי את הבת"

חיים וניט הגיש עתירה לבית משפט המחוזי בתל אביב נגד שירותי בריאות כללית (משיבה 1) וד"ר יצחק שוחט (משיב 2) בה ביקש לחייב את משיבה 1 למסור לו מידע בדבר תלונות מטופלים נגד ד"ר שוחט המשמש כמנהל המרכז לבריאות הילד בקופת חולים כללית בבני ברק.

לדברי וניט, הדבר התבקש לצורך "ביקורת ציבורית על התנהלותו המקצועית של ד"ר שוחט", ואין להשלים עם סירובה של שירותי בריאות כללית למסור את הפרטים, מטעמים של פגיעה בפרטיות ובטענה שאינה חייבת למסור פרטים הנוגעים לענייני משמעת.

בתגובה לעתירה, טענה שירותי בריאות כללית, שבחמש השנים האחרונות לא הוגשו תלונות נגד ד"ר שוחט ובדיקה משנים קודמות יותר אינה אפשרית.

ד"ר שוחט השיב שוניט התלונן נגדו בפני גורמים שונים, במערכת הבריאות ובמשטרה, בעקבות טיפול שהעניק לבתו וטען בין היתר, שניסה לרצוח אותה. ד"ר שוחט לא מחל על האשמות החמורות והגיש נגד וניט תביעה אזרחית בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות. לדבריו, העתירה שהגיש וניט נועדה להדוף את התביעה האזרחית נגדו. "במהלך 20 שנות עבודתי כרופא בשירותי בריאות כללית וכמנהל המרכז לבריאות הילד, הוגשו נגדי מספר בודד בלבד של תלונות (בנושאים רפואיים) שהתבררו כחסרות שחר".

בדיון מקדמי שהתקיים בחודש שעבר, הבהיר השופט ד"ר עודד מודריק שלעתירה אין סיכויי הצלחה טובים מאחר ומדובר במידע הנוגע לענייני משמעת של עובד ציבור שלפי חוק חופש המידע אין הרשות מחוייבת בגילויו. "כיוון שממילא המשיב הצהיר שהוגשו נגדו מעט מאוד תלונות וכולן נמצאו חסרות שחר וכיוון שהמשיבה מסרה שבחמש השנים האחרונות לא הוגשו תלונות נגד המשיב, הצעתי לעותר למחוק את עתירתו ללא חיוב בהוצאות. העותר דחה את ההצעה".

בסופו של דבר, בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, העתירה נדחתה ווניט חויב לשלם למשיבים ביחד 15,000 שקל הוצאות.

"המשיבה הייתה רשאית להימנע ממסירת מידע הנוגע לענייני משמעת במיוחד מפני שמדובר בתלונות שנגנזו. גילוי מידע על תוכן תלונות שהתבררו להיות חסרות יסוד הוא גם פגיעה בפרטיות. אכן לבית המשפט סמכות להורות על גילוי מידע גם בנסיבות שבהן רשאית הרשות ואף מחוייבת שלא למסור את המידע. זה במקום שבית המשפט מוצא שקיים עניין ציבורי בגילוי המידע, העדיף על האינטרס שלא לגלותו. בנסיבות העניין, בעניין זה לא נמצא כל טעם ציבורי חשוב לגילוי המידע. לא זו בלבד שטענת העותר ל'ביקורת ציבורית' על התנהלותו המקצועית של המשיב היא כנראה טענת סרק, אלא אף גם זו שאין כל טעם לגלות פרטים על תלונות שנמצאו בלתי מוצדקות גם לשמה של 'ביקורת ציבורית'. העותר לא טען שהוא זקוק למידע לצרכי המשפט המתנהל בינו לבין המשיב. בדין לא נטענה טענה זו שכן לצרכיה של אותה התדיינות עומדים למשיב כלים דיוניים מיוחדים. אין לכל אלה זיקה לחוק חופש המידע".