במשרד האוצר מודים לראשונה - מאז החלו הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2003, כי תחזיות הצמיחה שעמדו בבסיס הנחות העבודה היו מוגזמות. ולכן, מתכננים באוצר, יהיה צורך לבצע בחודשים הקרובים קיצוצים נוספים בתקציב המדינה.
הנחת היסוד שעמדה בפני קברניטי המשק הישראלי בתחילת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2003, דיברה על תחזיות צמיחה של כ-1% מה שאמור היה להביא לעלייה של 1.9 מיליארד שקל בגביית המיסים. על-פי התחזיות המוקדמות, המדינה היתה אמורה לגבות מיסים בהיקף כספי של 157.9 מיליארד שקל בשנת 2003, מה שברור היום שלא תוכל לעשות.
קברניטי המשק החליטו במהלך שנת 2002 להעלות את נטל המס בשנת 2003, ולהפחית הנטל במשך הזמן. התוכניות דיברו על העלאת המיסים בשיעור של 0.8% והעלת מס בריאות וביטוח לאומי בשיעור נוסף של 0.7%, ובסך-הכל להעלות מיסים בשנים 2002 ו-2003 בשיעור של 1.5%. באוצר מציינים שבשנת 2004 היה אמור לרדת נטל המס, כך שאפקטיבית הועלו המיסים בשיעור של 0.75%.
באוצר שכחו דבר אחד. טוב ויפה להעלות מיסים, רק חשוב שיהיה גם ממי לגבות אותם. כל עוד האבטלה עולה והיקפי הפעילות של המשק קטנים, לא ברור מי יוכל לשלם את המיסים הגבוהים הללו. באוצר מצאו פתרון גם לזה, ופעלו להעלאת גביית המס (על-פי התחזיות) בשיעור חד של 2% בשנת 2003. הדרך לגבות יותר היא לצמצם את החזרי המס לאחר שבשנת 2002 עלו ההחזרים.
בסך הכל, צפוי נטל המס על הציבור הישראלי להסתכם בשנת 2003 בשיעור של 31.4% מהתוצר, עלייה של 0.7% לעומת נטל המס בשנת 2002.
נתון נוסף שמעלים באוצר הוא הצורך בקיצוץ של 8.7 מיליארד שקל מהתקציב של שנת 2003. באוצר מציינים, כי הממשלה החליטה על הגדלת ההשקעה בתשתיות בהיקף של מיליארד שקל עוד השנה מה שיחייב הפחתה בהוצאות בסעיפים אחרים.
באוצר שולחים רמזים עבים מאד לכיוונו של נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין. באוצר מציינים שהמשמעת הפיסקלית (קיצוצים בתקציב והעלאת מיסים) מאפשרות להגביר את הצמיחה והתעסוקה מבלי לסכן את יציבות המחירים. באוצר מוסיפים שאם ישתהה נגיד בנק ישראל בהפחתת הריבית עלול הנגיד להעמיק את המיתון ולגרום למצב שבעתיד יצטרך להפחית את הריבית בשיעורים חדים ובכך יערער את היציבות במשק.
הכל מסכימים עם הנתונים שבעשרים השנים האחרונות עלה שיעור העוני באוכלוסיה. באוצר מציינים שהגדרות העוני שונות ממדינה למדינה בגלל הגדרות שונות. בישראל, על פי האוצר, אין עוני מוחלט אלא עוני יחסי.
"בסך הכל" שיעור העניים מכלל האוכלוסיה (לפני התשלומים מביטוח לאומי- השלמות ההכנסה למינהם וסוגיהם) הסתכם בשנת 2001 ב-33.7% לעומת רמה של 28.1% בשנת 1980 ורמה של 34.3% בשנת 1997. אחרי תשלומי העברה הסתכם שיעור העניים באוכלוסיה בשנת 2001 ברמה של 17.7% לעומת רמה של 15.7% בשנת 1980 ו-16.2% בשנת 1997.
ההסברים לעלייה במימדי העוני נעוצים לדעת פקידי האוצר בתשלומי העברה. כדי לצמצם את ממדי העוני צמצמו באוצר את היקפי התשלומים המועברים למי שאינו משתכר דיו. "תשלומי העברה ומיסים עשויים לצמצם את ממדי העוני והפערים בטווח הקצר אך להגדילם בטווח הארוך. נראה כי זו אחת הסיבות להרחבת העוני ולהגדלת הפערים" מוסיפים באוצר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה