שנה בפועל לנער שתקף ערבים בליל יום השואה

בית משפט המחוזי לנוער גזר שנה מאסר על אחד מהנערים שהיו מעורבים בתקיפת ערבים בערב יום השואה. מדובר ב-12 נערים מפסגת זאב שקשרו קשר לפגוע בערבים והעבירו את הידיעה על כך באמצעות האינטרנט.

מהאישום עלה כי הנער ושאר הנערים "התנפלו באכזריות על שני הערבים שניסו להימלט, היכו בהם בכל גופם, בעטו בהם, הפילו אותם לרצפה, וחבטו בהם במוטות ובקרשים עד זוב דם. במהלך התקיפה התחנן המתלונן מ' שיניחו לו, ובכה בקול 'אמא, אמא', אולם התוקפים המשיכו להכותו באכזריות, לבעוט בו ולדרוך עליו, גם כששכב חסר אונים בצד הכביש, עד שהתעלף כתוצאה מהמכות. בתום האירוע דרך אחד מבני החבורה בכוח על ראשו של המתלונן מ', כשזה שוכב על הכביש חסר אונים. רכב שעבר במקום שאל מה קורה, ואותו צעיר השיב: 'הכל בסדר'. תוך כדי התקיפה שלף אחד הצעירים סכין ודקר באמצעותו את המתלונן א' מספר דקירות בחלק העליון של הגב".

האירוע הסתיים תודות לניידת משטרה שנקלעה למקום והבריחה את התוקפים. "מ' נותר מתבוסס בדמו שרוע בצידי הכביש והוא פונה לבית החולים". הוא אושפז בבית החולים למשך 5 ימים.

הצעירים לא הפנימו את תכני השואה

בהחלטה על עונשו הפנתה השופטת נאוה בן אור אצבע מאשימה כלפי מערכת החינוך "איני יכולה להעלות על דעתי, כי בימים שקדמו לליל יום השואה, לא עסק בית הספר התיכון בו לומד הנאשם, בלימוד ההיסטוריה של העם היהודי במאה העשרים, במוראות השואה, ובלקחים שיש ללמוד ממנה. איני מעלה על דעתי שבמשך שנות חייו לא שמע הנאשם מעולם על שואת היהודים, ולא נחשף לזוועה שברדיפת אדם אך על שום היותו שייך לגזע אחר. העובדה שהנאשם, ועשרות צעירים אחרים, לא הפנימו תכנים אלה, ולא הצליחו לראות את ההקשר הציני בין התאריך בו בחרו לבצע את זממם לבין משמעות מעשיהם, מעוררת מחשבות קשות על כישלון חינוכי נרחב, ומחייבת עריכת בדק בית".

השופטת הוסיפה כי "רדיפת אדם על שום גזעו יש בה השפלה עודפת על עצם הפגיעה הפיסית בו. ברדיפה כזו יש משום הבעת עמדה לפיה אין אותו נרדף ראוי לבוא בקהל בני האדם באשר הם. הרדיפה על-רקע זה הופכת את הנרדף לחפץ, נטול תכונות אנושיות. על בשרו של הנרדף, שדבר אין לו עם הרודף, מבקש זה האחרון לשלול מבני מינו של הנרדף את זכותם לכבוד, כבני אדם שנבראו בצלם. עיקור אדם מתכונותיו האנושיות הופכת אותו מטרה קלה לביזוי ולמשיסה. זו ההשפלה שברדיפה על-רקע גזעני, וזו גם הסכנה המיוחדת שבה".

אך לדבריה, גם אם מדובר בכשל חינוכי, הנער שהוא על סף בגירות אינו פטור מעונש "שהרי כבן תרבות חזקה עליו שהוא מסוגל להבין את הפסול החמור שבמעשהו".

עונש המאסר ירתיע צעירים אחרים

השופטת הדגישה כי התחשבה בעונשו בעובדה כי לא הוא יזם את האירוע, אין ראיה כי הצטייד מלכתחילה בנשק קר או כי עשה בו שימוש. בנוסף, הוא הודה, הביע חרטה ובסופו של דבר מדובר בקטין ש"בעת ביצוע המעשה לא הייתה אישיותו מעוצבת דיה", אלא שכל השיקולים הללו "אינם פוטרים אותו מעונש משמעותי" שכן "התפרעויות המונים על-רקע לאומני צריכות לזכות בתגובה עונשית קשה וכואבת, ויהיה מוצאם של המתפרעים אשר יהיה".

רק עונש מאסר בפועל "יהיה בו כדי לבטא את מידת הסלידה ממעשהו של הנאשם. ודאי כך, כאשר המדובר בקטין שהיה על סף בגירות בעת ביצוע המעשה. רק עונש כזה יהיה בו כדי להרתיע צעירים אחרים מהשתתפות במעשים דומים, כאשר לנגד עינינו, למרבה הצער והבושה, נתגלתה תופעה של נכונות רחבת מימדים להשתתף באירוע אלים על-רקע גזעני, בלא כל הסתייגות ובלא כל הרהור. עם זאת, כדי להביא לידי ביטוי ממשי את שיקול השיקום, נתתי משקל משמעותי לעובדה שהנאשם היה קטין שעברו נקי בעת ביצוע העבירה, וזאת בכל הנוגע לאורך תקופת המאסר".