טענות נגד עמיר פרץ לשימוש בלתי תקין בכספי ההסתדרות

צל כבד אופף בימים אלה את עתידה של ההסתדרות, אשר נקלעה שוב לקשיי נזילות: מהצעת התקציב של ארגון זה לשנת 2003 עולה, כי הגרעון התקציבי של ההסתדרות עומד כיום על כ-1.42 מיליארד שקלים, וחוב מצטבר משנת 2002 בהיקף של כ-350 מיליון שקלים.

ההנחה היא, כי התקציב החדש ל-2003 יהיה גרעוני גם-כן: הנהגת ההסתדרות החליטה, שלא להעביר את הצעת התקציב ל-2003 (שמגיעה לגרעון בסך של 100 מיליון שקלים, משום שהם לא יוכלו לשמור על מסגרתו) - לבינ"ה, בית נבחרי ההסתדרות. בהחלטת ביניים סוכם, כי עד אחרי הבחירות יועתק תקציב 2002 לזה של 2003, כאשר הם ישתמשו מדי חודש ב-1/12 מהתקציב השנתי. על-פי הערכות, ב-2003 יגדל הגרעון בסכום נוסף של כ-300 מיליון שקלים.

לטענת חברים בהסתדרות, יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, לא מקל על המצב. לדבריהם, פרץ משתמש בסעיף תחת הכותרת "שער מילניום" בסכום של 10 מיליון שקלים, להוצאות שונות, ובהן מימון מסע הבחירות של סיעת "עם אחד" בראשותו. השימוש נעשה בשנת 2002, ועל-פי הצעת התקציב לשנת 2003 מופיע סעיף זה גם-כן, ללא הקטנה בהוצאות.

"סעיף מיליונים נוסף לתקציב בשנת 2000, אך מסתבר שהמילניום ממשיך. עד היום לא קיבלנו שום הסבר על סעיף זה גם לאחר שפנינו וביקשנו פירוט. כשתבעתי לבטל את זה, אמרו לי שזה עבור הפגנות אבל לא מפרטים ושמים את זה כאחד", אומר יהודה סעדי, חבר בוועדת הכספים של ההסתדרות, לשעבר סמנכ"ל קופת חולים כללית. לדבריו, יו"ר ההסתדרות אמור לדון בעניין הסעיף "מילניום" בישיבה הבאה בהסתדרות.

"כולם נמצאים כעת בבחירות, עושים פרסומים בעיתונים שכל עמוד פרסום בעיתון מגיע לסכום של כ-10 אלף שקל. מה שקרה הוא שפרץ הפך את ההסתדרות לסניף מפלגה ורוב הכספים בהסתדרות מוזרמים לבחירות. לא רואים בשטח שום תוכנית הבראה", כך אומר פיני קבלו, ראש עיריית בית שאן, ויו"ר סיעת העבודה בהסתדרות.

בלחץ של בנק הפועלים (הנושה העיקרי של ההסתדרות) פנו חברי ההנהלה אל רו"ח פרופ' יצחק סווארי, כדי שיכין תוכנית הבראה להסתדרות. תוכנית ההבראה טרם הוגשה, אם כי צפוי שהיא תביא לקיצוצים נרחבים בהוצאות.

אחד הקשיים הבולטים ממנה סובלת ההסתדרות, הן מגבלות במסגרות האשראי שהעמידו לה הבנקים, אשר מוצו במלואן. הבנקים החלו לדרוש ממנה להגדיל ביטחונות. בנוסף לכך, הספקים כבר לא מוכנים לספק לה שירותים כבעבר ואינם מוכנים יותר להסדרי תשלומים.

מרבית הנכסים של ההסתדרות נמכרו או שועבדו, והם אינם ראויים יותר לשימושים כלכליים, ולכן אינם מהווים עוד מקור תקציבי כפי שהיה בעבר. שלטונות המס והביטוח הלאומי, עיריות ורשויות, אינן מרפות, וקיימת סבירות גבוהה לכך שההסתדרות לא תעמוד בזמן הקרוב בתשלומי השכר.

בעקבות הלחץ הכספי בו מצויה ההסתדרות, החלה ההנהלה לחפש מקורות חלופיים לגיוס כספים. ההסתדרות פנתה שוב אל בנק הפועלים (כפי שצוין לעיל, הנושה העיקרי של ההסתדרות ובו משועבדים רוב נכסיה, ר.נ.ה), כדי להלוות לה סכום כסף בסכום 250 מיליון שקל.

על-פי הצעת התקציב של 2003, בכוונת ההסתדרות להגיע להסכם חדש עם קופת החולים, כדי להפחית את הגרעון המצטבר בכ-221 מיליון שקלים. סירוב בנק הפועלים להעניק הלוואה נוספת, משמעותה פיטורים של כשליש מעובדי ההסתדרות, קיצוצים בשכר והקפאת כל הפעולות השוטפות בהסתדרות.

כ-1,000 אנשים מועסקים כיום בהסתדרות. עד עתה פוטרו 108 איש, ועל-פי התכנון צפויים לפטר עוד 250 עובדים סמוך לאחר הבחירות. סך הכל עלולה ההסתדרות לפטר בקרוב כ-358 איש - שליש מהעובדים.

יהודה סעדי, החבר בוועדת הכספים בהסתדרות, טוען עתה, כי "יו"ר ההסתדרות (עמיר פרץ) שצועק היום על בנק הפועלים ועל כל מעביד שמפטר עובדים הולך לפטר בקרוב עוד 250 עובדים מההסתדרות. במצב כזה, ספק אם ההסתדרות יכולה להתקיים, אם לא יעשה שינוי הבראה דראסטי בטיפול הבעיות היסודיות של ההסתדרות, ואם לא יפסיקו את הפעילות הפוליטית שיו"ר ההסתדרות מנצל לניהול מערכת הבחירות שלו".

תגובת ההסתדרות

מדובר ההסתדרות, אבינועם מגן, נמסר בתגובה (יום א', 12.1.03): "מדובר בטענות קטנוניות של מפלגת העבודה. טענות אלה הובאו על-ידי מפלגת העבודה אל פתחו של השופט אליעזר גולדברג, מבקר המדינה, אשר קבע בצורה חד-משמעית כי ההסתדרות יכולה וחייבת לשמור על קשר עם הציבור ולפרסם את השגיה.

בתקופה האחרונה מצבה הכלכלי של ההסתדרות ומעמדה הציבורי משתפרים וחלק מתפיסת העולם של ההסתדרות, כמו כל ארגון, מתקדם אחר, הוא שימוש במדיה ובתקשורת על-מנת להשפיע על סדר היום הציבורי.

כך לדוגמא, הצלחתה של ההסתדרות בנושא השגת תוספת היוקר היה בזכות שימוש באמצעי התקשורת. ההסתדרות גילתה כי כוחה של התקשורת לחדור גם אל החדר האטום בו נמצאת ממשלת ישראל, ולפתוח את סגור ליבה משום ששרי הממשלה אינם מסתובבים בשטח ואינם רואים את המצוקה בעיניים, ולכן יש צורך להביא את המצוקה אליהם, בין היתר באמצעי התקשורת.

יש לזכור שמפלגת העבודה סולקה על-ידי ציבור העובדים בישראל בבושת פנים מבית ההסתדרות, ולראשונה השליטה בהסתדרות עברה מידה. אנו מבינים את תסכולה של מפלגת העבודה, אך מציעים לה לערוך בדק בית יסודי במקום להטיל רפש במי שעושים את העבודה.

מוטב למפלגת העבודה לבדוק כיצד היא איבדה בדרכה האידיאולוגית את אמון העובדים, וכיצד נקלעה למצב בו העובדים בישראל איבדו את אמונם במפלגה".

בעניין סעיף "שער מילניום", מסביר מגן, כי סעיף זה החל משנת 2000 נועד לצרכי פרסום של ההסתדרות, וכי הדבר לא נסתר מעיני עובדי ההסתדרות: "אנחנו גאים בכל הפעילות התקשורתית שאנחנו עושים וזה מוסיף לכל העובדים בישראל. הלוואי והיה תקציב גדול יותר בו היינו יכולים להשקיע יותר", אומר מגן.