ח"כ שלמה בן-עמי הודיע רשמית: לא ארוץ לראשות מפלגת העבודה

ח"כ שלמה בן-עמי הודיע רשמית (מוצ"ש, 30.6.01), על החלטתו שלא להתמודד בבחירות הפנימיות על ראשות מפלגת העבודה.

ההודעה נמסרה עתה, לקראת סגירת הרשימות ביום א' (1.7.01) לראשות מפלגת העבודה. בן-עמי נימק את ההחלטה, בסירובו של שר הביטחון בנימין בן-אליעזר להסיר מועמדותו ולחבור אליו (כמס' 2). יחד עם זאת, אין זה סוד כי בן-עמי "איבד גובה" ותמיכה בתקופה האחרונה, בשל אופן התנהלותו מול הפלשתינים - כשר החוץ בממשלתו של אהוד ברק.

בן-עמי הוא השני שנאלץ להסיר מועמדותו. קדם לו ח"כ חיים רמון, שגם הוא נוכח כי התמיכה העממית ביו"ר הכנסת אברהם בורג, מבטיחה את בחירתו של בורג לראשות המפלגה.

עם הסרת מועמדותו, גברו מאוד סיכוייו של יו"ר מליאת הכנסת אברהם בורג להיבחר לראשות מפלגת העבודה. סיכוייו של בן-אליעזר להיבחר לראשות העבודה, אינם משמעותיים.

במכתבו של בן-עמי שהופץ לאמצעי התקשורת הוא נימק את החלטתו בשורה של נימוקים. במקביל, הוא ניצל הזדמנות זו כדי לנמק את אופן התנהלותו בתפקידו כשר החוץ. נביא להלן כמה מנימוקיו:

* פעלתי בשליחות הממשלה. הפתרון הקשה על-פי המתווה שהובלנו אליו הוא הנכון, גם אם הוא קשה וקורע לב. מרגע שובנו מקמפ-דיוויד, לא חדלתי לאמר את האמת לציבור;

* ערפאת הכריז מלחמה על ישראל. הוא מנסה לכפות הסדר בלא פשרה. סרבנותו היכתה את מחנה המרכז-שמאל בישראל. הימין אכן צדק בתחושותיו ובחרדותיו, אך אין בידיו פתרונות, לא צבאיים ולא מדיניים. השמאל, לעומת זאת, טעה טעות מרה בזלזול בחרדות עממיות ובסלחנות יתר כלפי כוונות הפלשתינים והעולם הערבי;

* ההתמודדות הקרובה על הנהגת מפלגת העבודה היא עניין הנערך טרם זמנו. הימים הם ימי מלחמה, ולכן קיימת ממשלת אחדות. דבר זה מקשה על הצגת אלטרנטיבה;

* עד הרגע האחרון שקלתי בכובד ראש את ההתמודדות. אם הייתי מתמודד מול מועמד אחד בלבד (אברהם בורג) הייתי מתמודד בלא היסוס. סיבוב ראשון בין שלושה מועמדים (בורג, בן-עמי, בן-אליעזר) הוא עניין מיותר שאף עלול להיות מזיק;

* ההתמודדות כיום אינה על דרך. שני המועמדים מדברים על היבלעות בתוך גוש ליכוד-עבודה נטול אישיות מוגדרת. אסור שתנועה היסטורית תדעך ותקרין אובדן דרך, שלטון כאידיאולוגיה ופופולריות חולפת;