מונה ליזה על המפה

כל כך הרבה קלישאות מנחות את המעבר מירושלים לתל אביב, אני כבר לא זוכר מה גיליתי בעצמי ומה אמרו לי והדהד אחר כך בראשי. אני לא כל כך יודע לאן יוצאים עדיין, מה שווה כל פאב ומה האיכות של כל מסעדה. אז התפקיד הזה ב-rest נופל לי בדיוק כמו שחף על התורן של קולומבוס, או בעצם ההוא, וספוצ'י, כי זה לא שאני גיליתי את אמריקה. וכמו המגלים הגדולים גם אני יודע כי המיפוי של האוכל בעיר הגדולה חייב להיעשות בנחישות, צעד אחר צעד, מנה אחרי מנה.

הפעם הלכתי בחברת ידידתי שירה לבקר ברחוב לילנבלום פינת הרצל, שם שוכנת המסעדה הכשרה 'מונה ליזה' (חשבתי שמסעדות כשרות זה קטע ירושלמי בכלל). אנחנו שמחים לגלות שבשעות הערב אין כל בעיה למצוא חניה בקרבת המסעדה ואנחנו פוסעים פנימה. המלצרית החביבה מסבירה לנו פנים ומסבירה שעד לא מזמן זה היה פאב ועכשיו עבר שינוי כותרת. למען האמת ביקרנו במונה ליזה ערב אחר ערב. בערב הראשון היה אירוע גדול ונתבקשנו לבוא בפעם אחרת. כשהצצנו פנימה נוכחנו לגלות כי הקהל ברובו מבוגר, האווירה חשוכה, אדמדמה ונעימה, ונראה שכולם נהנים. בערב השני הייתה הופעת רוק, שאנחנו זכינו לשמוע רק את מתיחות המיתרים לקראתה.

מצד אחד, קשה להסיק על אווירת המקום כי אלו ערבים לא שגרתיים, מצד שני, למדנו כי ישנם ערבים לא שגרתיים.

אנחנו מתיישבים בטראסה המקורה, המלצרית מדליקה נרות לקראת הערב, סועדים נוספים טרם הגיעו. אנחנו שותים סודה, ואני מזמין כוס יין. "יש ססלוב, שזה יין בוטיק נחמד מאוד, מרלו וקברנה", מציעה לי מלצריתנו. המבחר קטן ואני בוחר מרלו ססלוב (25 שקל).

בתור אוכלי חינם אנחנו שמים לב מייד כי יש מעט מנות יוקרתיות בתפריט והרבה מנות ראשונות ומחליטים ללכת על מבנה של שלוש-לפנים. מלצריתנו מוסיפה להיות חביבה וממליצה לנו על מזת פטריות כמנה ראשונה (22 שקל), אנחנו נענים לה ומוסיפים גם מנת עלי גפן בטחינה (22 שקל) ומנת קרפצ'יו (22 שקל). מבין שלושתם הכי טעים הקרפצ'יו, שמגיע בליווי לחם טרי וחם ומחמאה רכה (סוג של תחליף חמאה שלקח לי הרבה זמן לעלות על היותו תחליף), ותיבול המלח והבלסמי בולטים בו.

המנות הראשונות מרגיעות את הרעב הנוראי של היום, אבל עוד לא פנו אלינו ברמה גבוהה יותר של טעם. למנות העיקריות אנחנו בוחרים בסטייק אנטרקוט 300 גרם (79 שקל). שירה אומרת לי שוורד הצלע זה ה-דבר ואני הולך על זה, אך בטיפשותי אני אומר למלצרית "במידת העשייה שהטבח ממליץ", וזה מוביל ל-Well Done, כשאני חשבתי שאני מתגרה בטבח שיוציא משהו שעדיין מדמם ופועם. מנת הסטייק גדולה ובאה בליווי תפוחי אדמה אפויים וסלט רענן ומתובל היטב.

שירה הולכת עם ההמלצה של המלצרית - סטייק פרגיות בליווי בטטות אפויות - ולוקחת את הקופה. סטייק הפרגיות רך רך רך, מגיע בשני נתחים גדולים המסודרים כסנדביץ' ובינם בטטות רכות עוד יותר ומתקתקות. התיבול לא חריג - הרבה טימין בבטטות, מקל קינמון נעוץ כיתד חינני בפרגית הרכה ונראה לי שהרוטב הוא טריאקי. העשייה מושלמת. שנינו אוהבים מאוד ולא מהססים להגיד וואו כשלוש פעמים האדם. דעתי נודדת לתפריט העסקי של המסעדה, בו הצצתי עם כניסתנו למסעדה. המנה הזאת מופיעה שם ולדעתי זו אחלה מנה לבוא בשבילה במיוחד אם הייתי עובר בסביבה באחר צהריים רעב.

לכבוד החורף החדש אנחנו מבקשים תה עם נענע (7 שקל) ולקינוח יש לנו בחירה בין טירמיסו וקרם טריקולד (פרווה כמובן) ואנחנו מבקשים טירמיסו (25 שקל) שמגיע בפרוסה נכבדת ביותר ומתגלה כטעים, בייחוד הבסיס העוגתי שלו.

אם כך, עתה על מפת תל אביב ההולכת ומתהווה בראשי ישנו סטייק פרגיות מוצלח מאוד בלילנבלום פינת הרצל כנקודת ציון ראשונה.