טיילה עם נכדתה ונתקלה בשמשייה

נחמה סימן טוב תבעה את אוסנת גינת, רוני זימר, איתי פארן ואת חברת הביטוח אליהו בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,800 שקל לאחר שנתקלה בשמשייה ונפצעה.

מכתב התביעה עלה שבחודש יולי 2006, סימן טוב טיילה עם נכדתה בתל אביב ונתקלה ביציקת בטון המשמשת בסיס לשמשייה בבית קפה בבעלות הנתבעים 1-3 ושהוצבה שלא כדין בדרך המשמשת מעבר להולכי רגל ומחוץ לשטח המסומן להצבת כסאות ושולחנות.

סימן טוב נחבלה קשות בפניה וברגליה, נגרם לה חתך עמוק בראש והיא איבדה דם רב. לאחר שהובהלה לטיפול רפואי נקבע שהתפתחו אצלה הפרעות קוגניטיביות מלבד כאבי ראש וסחרחורת. עוד נטען שביום התאונה לא היה לבית הקפה רישיון לעסק. סימן טוב צרפה אישורים רפואיים והיתרים של העירייה בדבר העמדת פרגוד על שטח מדרכה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים שלא שמעו על נפילה בבית הקפה או בסמוך אליו. כמו-כן שבית הקפה מתוחזק ברמה גבוהה תוך הקפדה על בטיחות מרבית של הלקוחות. "לא ידוע לנו על מפגע כלשהו בתחומי בית הקפה והתובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק כספי או נכות". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה. בכתב תשובה שהגישה סימן טוב נטען שלאחר הנפילה ניגש אליה אחד מבעלי בית הקפה והציע את עזרתו. כמו-כן שבעלה הגיע לבית הקפה למחרת והודיע על המפגע והפציעה.

בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי בהעדר הצדדים, חייב השופט מיכאל תמיר את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לסימן טוב 8,000 שקל בגין עוגמת נפש, כאב וסבל בתוספת 500 שקל הוצאות משפט. לדבריו, ההיתר האחרון שהעניקה העירייה לבית הקפה להעמדת פרגוד על שטח המדרכה, פקע בחודש אפריל 2006, כך שבמועד האירוע הנתבעים עשו שימוש בשטח המדרכה ללא היתר כנדרש. "הנתבעים התרשלו והפרו את הנחיות העירייה כאשר הניחו את בסיסי השמשיות על המדרכה מחוץ לשטח המסומן כמיועד לשימוש בית הקפה, ובדרך המשמשת מעבר להולכי רגל, וכי בשל התרשלותם זו נפלה התובעת ונחבלה. אומנם הבסיסים כפי שהונחו לא חסמו לחלוטין את המעבר המיועד להולכי רגל, אולם הם בלטו בצורה חריגה מעבר לקו האדניות ובתחום רשות הרבים, ועל כן ולאור האמור לעיל אין בכך כדי לפטור את הנתבעים מאחריות בגין הנזק שנגרם לתובעת עקב הנפילה".