האישה קיבלה דוחות תנועה ורשיון בעלה נפסל

אליהו מרק הגיש ערעור לבית משפט המחוזי בירושלים על החלטת בית המשפט לתעבורה בעיר, מחודש מרס השנה, שלא להסב שלושה דוחות חנייה על שם אשתו.

מהערעור עלה שהאישה, נעמה מרק, נהגה ברכבו של הבעל ו"חטפה" 3 דוחות חנייה. האישה שילמה את הקנסות, אולם הללו "עלו" לבעל ב-24 נקודות חובה שהתווספו לשאר נקודות החובה, כך שהבעל צבר סך הכל: 36 נקודות שהביאו לפסילת רישיונו.

האישה הגישה תצהיר בו אישרה שנהגה ברכב בעת ביצוע העבירות, נשוא הדוחות, וביקשה להסב אותם על שמה ולזקוף את הנקודות לחובתה.

בית המשפט לתעבורה דחה את בקשתו של אליהו מרק לאחר שהוגשה באיחור וכתב בהחלטתו: "הבקשה נדחית על הסף. על-פי הפסיקה אין למבקש להלין על עצמו, הדוחות שולמו והסתיימו".

מרק הדגיש בכתב הערעור שלא ידע ולא יכול היה לדעת על הדוחות מאחר ובאותה תקופה היה בהליכי גירושין מאשתו. לאור זאת הוסיף שנגרם לו עיוות דין ומדובר בנסיבות מיוחדות שיש להתחשב בהן.

המדינה התנגדה לערעור בטענה שההלכה בעניין ידועה וביקשה לדחותו. "כל עוד לא הוכיח המערער שלא שינה כתובת, הוא נושא באחריות. אין מחלוקת שהדוחות הגיעו לכתובת של המערער כך שהיה עליו לדעת על קיומם".

השופט עוני חבש לא הסכים עם המדינה ועם החלטתו של בית משפט קמא. בפסק דין שניתן לפני שבועיים וחצי בהעדר הצדדים, קיבל השופט את הערעור והורה להחזיר את התיק לבית משפט קמא על-מנת שיישמע ויידון עניינית בטענת מרק שלא ידע על הדוחות עקב היחסים העכורים עם אשתו.

"על-פי הפסיקה, על המערער לשכנע את בית המשפט בקיומו של אחד משני הטעמים: קיומה של סיבה מוצדקת לאי ידיעתו על הדוחות, והשני - שנגרם לו עיוות דין. במקרה זה החלטתי להיעתר לערעור. התעורר בלבי ספק שמא בנסיבות אותן פירט המערער, הוא יכול היה לדעת על קיומם של הדוחות. העובדה שהמערער ואשתו התגרשו מעידה כי אכן היחסים ביניהם היו עכורים. במצב זה העובדה שהאישה מוכנה לקבל על עצמה את הדוחות, כולל הסבת הנקודות, יש בה כדי להצביע על אמיתות טענתו של המערער בדבר אי ידיעתו על קיומם של הדוחות", דברי השופט.