''
נקודה
תל אביב
מעונן חלקית
26°
ירושלים 21°
חיפה 27°
באר שבע 25°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

35 נהרגו במהומות בין נוצרים למוסלמים בניגריה

כנופיות משתי הדתות במרכז המדינה העלו באש כנסיות, מסגדים ובתי מגורים * הממשלה הכריזה מצב חרום והורתה לצבא לירות במפירי הסדר

משה ריינפלד
ב' כסלו התשס"ט

מעשי האלימות בין נוצרים למוסלמים בניגריה החמירו, ובני שתי הדתות שרפו (שבת, 29.11.08) בתי מגורים, כנסיות ומסגדים. מניין ההרוגים עלה ל-35.

ממשלת מדינת המישור שבמרכז בניגריה הכריזה בשידור רדיו על עוצר מלא בשכונות מסוימות של עיר הבירה ג'וס, וחיילי צבא הממשלה הצטוו לירות בכל מי שיפר את הסדר ברחובות. ראשי השבטים והדתות קראו ברדיו לשמור על השקט.

כוחות הביטחון פיזרו כנופיות משוטטות, שניצלו הפסקה קודמת בעוצר כדי להרוס כנסיות, מסגדים ובתי מגורים. אלפי תושבים נמלטו מבתיהם. קולות ירי נשמעו בשבת ברחבי העיר, השוכנת על צומת דרכים בין צפון ניגריה, המיושב ברובו במוסלמים לבין הדרום הנוצרי.

הלחימה החלה בין תומכי שתי המפלגות הפוליטיות העיקריות, לאחר הבחירות המקומיות הראשונות בעיר ג'וס לאחר יותר מעשור שנים. אבל האלימות התפשטה גם לפי חלוקה שבטית ודתית. הצפוניים בני שבט ההאוסה המוסלמי נלחמים נגד בני השבטים הנוצריים, ובראשם שבט ברום. הצבא הניגרי מנסה לחצוץ ביניהם.

המון זועם התאסף אחרי שוועדת הבחירות לא הצליחה לפרסם את תוצאות הבחירות. התושבים המוסלמים החלו לחשוד כי המפלגה המייצגת אותם הפסידה למפלגה הנוצרית, וטענו כי מדובר במעשי מרמה. המהומות התלקחו ביום ו' לאחר שצעירים הקימו מתרסים בכבישים ברחבי העיר.

בדרך כלל חיים מוסלמים ונוצרים בשלווה במדינה האפריקנית, שבה מתגוררים 140 מיליון בני אדם. ואולם לג'וס יש היסטוריה ארוכה של מעשי אלימות בין עדתיים, שהקשתה על ארגון בחירות בה. האלימות הקודמת הייתה במאי 2007 בעת השבעתו של הנשיא אומארו יאר'אדואה, שעלה לשלטון בבחירות, שמשקיפים בינלאומיים קבעו כי לא היו אמינות.

זכויות קרקע ואיבה דתית

יותר מ-10,000 ניגרים מתו במעשי אלימות מאז קיבלו לידיהם האזרחים את השלטון מהחונטה הצבאית ב-1999. המאבק הפוליטי על סוגיות מקומיות הוא שכיח בניגריה, שבה משרדי הממשלה שולטים בתקציבי ענק הבאים מיצוא הנפט.

במדינת המישור, שבה חיים זה לצד זה בשקט רועים מוסלמים משבט האוסה לצד איכרים נוצרים, מתפרצים מעשי אלימות מדי פעם בגלל חיכוכים על זכויות קרקע ואיבה דתית. למעשה, משקפות מחלוקות אלה את החברה בניגריה כולה, והן פוקדות לפרקים את הצפון המוסלמי והדרום הנוצרי.

רק מעטות מהבחירות שהיו בניגריה מאז קיבלה את עצמאותה מבריטניה ב-1960 היו חופשיות והוגנות. הפיכות צבאיות שמות מדי פעם בפעם קץ לשלטון האזרחי.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה