לקוח חייב לברר את עלות הטיפול של עוה"ד

שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין דחה על הסף תביעה של לקוחה נגד עורך דינה, להחזיר לה 30,000 שקל, בטענה שגבה ממנה שכר טירחה מופרז בלי לידע אותה ובלי לקבל את הסכמתה. הלקוחה חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 1,800 שקל.

הלקוחה, הדס רוטשטיין, הגישה את תביעתה נגד עו"ד יעקב ישראלי. מתברר, בין היתר, כי רוטשטיין רכשה דירה באריאל, אך הפרויקט לא נבנה בגלל משבר בשוק הנדל"ן והיא נותרה בלי בית ובלי כסף, לאחר שלקחה הלוואה גדולה מבנק. היא פנתה לעו"ד ישראלי, וזה הגיש בשמה תביעה לבית המשפט המחוזי. לבסוף אישרה בנובמבר 2004 השופטת הילה גרסטל הסכם פשרה בין הצדדים, שלפיו תחזיר החברה את הכסף, כ-400,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

החברה לא שילמה את הכסף ועו"ד ישראלי פנה ללשכת ההוצאה לפועל לגבות אותו. במקביל החל הבנק לפעול נגד רוטשטיין על אי-עמידה בתנאי ההלוואה שלקחה למימון הבנייה, ועורך הדין הגיש בקשה להשהיית ההליכים.

בפברואר 2005 הודיעה חברת הבניה לבנק שהיא מעוניינת לשלם לו את מלוא חובה של רוטשטיין וכן העבירה לרוט שטיין את יתרת הכסף ב-14 המחאות.

עורך הדין נהג לנכות את שכר טירחתו מן ההמחאות שהתקבלו. בתביעה שהגישה נגדו, טענה רוטשטיין כי לא נחתם ביניהם כל הסכם שכר טירחה ואף לא סוכם דבר בעל פה. על הטיפול בתיק ההוצל"פ חייב אותה עורך הדין ב-40,688 שקל. ועל הטיפול המשפטי הנוסף חייב אותה ב-46,820 שקל.

היא התלוננה על אופן חישוב שכר הטרחה, ועל שלא עודכנה באשר לגובה ההמחאות שהתקבלו מהחברה. לפיכך הגישה הנתבעת תביעה להחזר 30,000 שקל שנגבו, לטענתה, ביתר.

עורך הדין הודה כי אכן חייב אותה בשכר הטרחה שמעבר לתיק ההוצאה לפועל בהתאם למסלול שעות, כמקובל במשרדו. על תיק ההוצל"פ חויבה בהתאם לשכר טירחה פסוק שנקבע בלשכת ההוצאה לפועל. הוא נהג מידי תקופה לשגר חשבון מפורט על פעילויותיו בפירוט המועדים, סוג הטיפול, התעריף והסכום.

במשך יותר משנתיים שלח לה חשבוניות ותשלומים, והיא לא התלוננה אפילו פעם אחת על התעריף או על העדר מידע.

שכר טירחה סביר

בפסק הדין שדחה את התביעה, כתב השופט, בין היתר, כי עורך הדין ביצע עבודתו נאמנה וייצג את הלקוחה בעת משבר בכמה מישורים בו-זמנית, מול הבנק, מול החברה ומול בעלי השליטה בה.
השופט הוסיף למעלה מהצורך כי בדק את התעריפים שגבה עורך הדין, כ-100 דולר לשעה, מול עבודתו ותוצאותיה, וקבע כי מדובר ב"סכומים סבירים, מקובלים ואף מיטיבים עם התובעת".

השופט הדגיש כי אילו נחתם הסכם שכר טירחה הייתה נמנעת המחלוקת. עם זאת, כתב כי לא מצא כל הסבר מניח את הדעת לסכום שתבעה רוטשטיין.

הוא ציין כי בכתב התביעה פורטו לפרטי פרטים פעולותיו של עורך הדין. מכאן שרוטשטיין "עצמה את עיניה בזמן אמת, ולא ביררה את עלויות הכרוכות בטיפול, ועל כן אינה יכולה לבוא כעת בטרוניות וטענות ללא בסיס איתן", כתב.