במחקר משותף ערכו US EPA, המשרד לאיכות הסביבה ועמותת "אדם טבע ודין" סקר הסיכונים מזיהום אוויר באזור תל-אביב ואשדוד לשנים 1995-1999. בנוסף, נטלו חלק בסקר איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה והרשות לאיכות הסביבה עירית ת"א-יפו. המחקר נמשך כשלוש שנים ומומן בחלקו על-ידי קרן ארה"ב - ישראל למדע וטכנולוגיה.
מטרת המחקר הייתה לערוך סקר סיכונים השוואתי ממגוון מזהמי אוויר תוך הערכת מספר מקרי התמותה והתחלואה הקשורים עם זיהום אוויר באזורי תל-אביב ואשדוד.
ישראל כמו מדינות רבות בעולם סובלת ממפגעים של זיהום אוויר. הגידול המסיבי באוכלוסייה, במספר כלי הרכב הנעים בכבישים, הגידול בתעשיה ובביקוש לחשמל תורמים תרומה משמעותית לירידה באיכות האוויר בארץ.
מזהמי אוויר גורמים לאפקטים בריאותיים שליליים שונים התלויים במזהם הספציפי, בריכוזו, במשך החשיפה, באינטראקציה עם מזהמים נוספים, במצבו הפיסי וברגישות של האדם הנחשף. בשנים האחרונות הצטבר מידע מדעי רב הקושר בין זיהום אוויר ובריאות הציבור, בעיקר בהקשר של מחלות בדרכי הנשימה, אשפוזים בבתי חולים, אך גם ובעיקר על הקשר שבין זיהום אוויר ותמותה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שזיהום אוויר יגרום עד שנת 2020 לכ- 8 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם (WHO, 1999).
מזהמי האוויר הבעייתיים ביותר מבחינה בריאותית הם החלקיקים הנשימים העדינים שקוטרם קטן מ- 2.5 מיקרומטר (PM2.5). בשל גודלם, חלקיקים אלה מסוגלים לעקוף את מנגנון הסינון הטבעי בגוף האדם ולחדור לעומק דרכי הנשימה. ראוי לציין, כי בכל תחנות הניטור בארץ בהם מנוטר מזהם זה נמדדות חריגות של עד פי 2 ויותר מתקן היעד הישראלי העומד על 15 מיקרוגרם/מ"ק בממוצע שנתי והזהה לתקן הקיים בארה"ב (נתוני מנ"א 2000-2001).
השיטה לפיה הוערכו במחקר זה הסיכונים הבריאותיים הקשורים עם זיהום אוויר התבססה על ההנחה שהקשר בין חשיפה למזהמי אוויר שונים ואפקטים בריאותיים הינו דומה באזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. אפקטים בריאותיים שהם תוצאה של חשיפה לזיהום אוויר שנצפו במחקרים מקיפים בארה"ב היוו את הבסיס להערכה כמותית של תמותה ותחלואה הנגרמים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר בארץ.
נתונים על הקשר בין מנת החשיפה לאפקטים בריאותיים המבוטא בנוסחאות חשיפה - תגובה (Concentration-Response) שהתקבלו בארה"ב עובדו ועברו אינטגרציה יחד עם נתוני הניטור שנצפו באזורי תל-אביב ואשדוד. זאת, כדי להעריך את התמותה השנתית, האשפוזים והתחלואה הקשורים עם החשיפה לרמות זיהום האוויר באזורים אלו. השימוש שנעשה בנתוני חשיפה - תגובה ממחקרים בארה"ב אפשר אפיון מקיף ומעמיק יותר של הסיכון ממגוון מזהמי אוויר הנמדדים באזורי תל-אביב ואשדוד.
מזהמי האוויר שנבדקו במחקר זה הם: חלקיקים (PM10, PM2.5), אוזון (O3), גופרית דו-חמצנית (SO2) וחנקן דו-חמצני (NO2). נתוני הניטור שנלקחו לצורך החישובים מבוססים על תחנות ניטור של חברת החשמל, איגוד ערים אשדוד והמשרד לאיכות הסביבה. לא נלקחו נתונים מתחנות ניטור תחבורתיות. אולם, אין די בנתוני הניטור (הכוונה למזהמים שאינם מנוטרים) כדי לקבוע אילו מזהמים מהווים את האיום הגדול ביותר על בריאות הציבור.
הממצאים העיקריים של המחקר
הממצאים העיקריים של המחקר מצביעים על השפעות בריאותיות משמעותיות שהן תוצאה של חשיפות כרוניות (ארוכת טווח) ואקוטיות (קצרות טווח) למגוון של מזהמי אוויר. השפעות אלו כוללות תמותה ותחלואה בשני האזורים שנבדקו, באזור תל אביב עם אוכלוסייה של כ-1,000,000 נפש ובאזור אשדוד עם אוכלוסייה של כ- 200,000 נפש ב-1997.
בחשיפה כללית ממושכת ל-PM2.5, הנובעת ממקורות אנטרופוגניים (הכוללים תחנות כוח, תעשייה ותחבורה) וממקורות טבעיים (הכוללים אבק הנישא ברוח, אבקנים הנישאים באוויר, רסס מי ים וכד'), התמותה עבור האוכלוסייה הבוגרת מגיל 30 ומעלה מוערכת בכ-1100 מקרי מוות באזור תל-אביב המהווים כ-14% מהתמותה הטבעית השנתית של אותה קבוצת גיל. זאת, לעומת הערכה של 620 מקרי מוות באזור זה ממקורות אנטרופוגניים בלבד, המהווים כ-8% מהתמותה הטבעית השנתית. באשדוד התמותה עבור האוכלוסייה הבוגרת מגיל 30 ומעלה מחשיפה אנטרופוגנית וטבעית מוערכת כ-155 מקרי מוות המהווים כ-14% מהתמותה הטבעית השנתית של אותה קבוצת גיל. כאשר הערכת התמותה מחשיפה אנטרופוגנית בלבד, מהווה 9% שהם כ-90 מקרי מוות.
חשיפה אנטרופוגנית לאוזון עבור האוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 הגיעה בשנת 1997 לכ-8% מהאשפוזים השנתיים בבתי חולים הקשורים עם בעיות נשימתיות בתל- אביב ו-12% באשדוד. המספרים המוחלטים הם כ-1100 אשפוזים לשנה באזור תל-אביב וכ-180 לשנה באזור אשדוד. עבור מזהם זה ניכרת עלייה בין השנים 1995 - 1997 מ-6% - 8% באזור תל-אביב ומ-7% - 12% באזור אשדוד.
חשיפה אנטרופוגנית לזיהום אוויר גם אחראית לכ-27,000 מקרים של סימפטומים בדרכי הנשימה בילדים בגילאים 7-14 באזור תל-אביב וכ-6000 מקרים באזור אשדוד. מקרים אלה מהווים כ-20% מאוכלוסיית הילדים באותה קבוצת גיל. אוכלוסיית הילדים באזור תל-אביב בגילאי 7-14 מנתה כ-142,000 נפש בשנת 1997 ובאזור אשדוד כ-30,000 נפש.
ההבדלים המספרים המוחלטים של מקרי מוות ומחלות לשנה נובעים ברובם, אך לא כולם, מהבדלים בגודל האוכלוסיות של שני האזורים. ראוי לציין, כי סיכונים משמעותיים נגרמים כתוצאה מחשיפות למזהמי אוויר גם ברמות שהן נמוכות מתקן הסביבה בישראל. צפוי, כי באזורים עירוניים נוספים בארץ בהם נמדדים ריכוזים דומים של מזהמי אוויר לאלו שנמדדים באזורי תל-אביב ואשדוד, יסבלו מהשפעות דומות על בריאות הציבור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה