הגירת אם ובנה לגרמניה - להרכב מורחב

לאחר כחודש של הפגנה מול בית המשפט העליון, רושם ע.ז. אביו הישראלי של ילד כבן 7, הישג. נשיאת בית המשפט העליון הורתה לקיים במהלך חודש דצמבר 2008 דיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים בבקשת האב למנוע את הגירת בנו לגרמניה ביחד עם גרושתו.

העליון אף הוציא לפני כשבוע, לבקשת האב, צו לעיכוב ההגירה עד לקבלת החלטה. השופט חנן מלצר כתב בהחלטה כי אם תתאפשר הגירת האשה לגרמניה יהיה קושי "אנושי ומשפטי" להחזיר את הגלגל לאחור.

רומן בהודו - ילד ישראלי

מדובר בפרשה שהחלה לפני מספר שנים בקשר שנוצר במהלך טיול בהודו בין ישראלי לאישה גרמניה. הרומן בין השניים הביא ללידתו של ילד, כיום כבן 7. בני הזוג התגוררו בישראל באופן קבוע ומידי פעם נסעו האם ובנה ל"ביקורי מולדת". במלחמת המפרץ הודיעה האם לאב כי אין בכוונתה לחזור לישראל והיא הגישה בבית משפט בגרמניה תביעה למשמורת.

האב בתגובה טס לגרמניה והגיש תביעה להשיב את בנו לישראל על-פי אמנת האג. בית המשפט קבע כי על האם להשיב את הילד לישראל תוך שהוא קובע כי מקום מגוריו של הילד בישראל וכי האם פעלה שלא כדין ובניגוד לאמנת האג. עם שובה לארץ הגישה האם בקשה למשמורת.

זיג-זג בבתי המשפט

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי היא בעלת מסוגלות הורית טובה מזו של האב. מומחית שמונתה על-ידי בית המשפט חיוותה את דעתה כי יש לאפשר לאם, שאינה מעוניינת לגור בישראל, לשוב עם הבן לגרמניה תוך הסדרת מפגשים עם האב. האב הגיש ערעור על ההחלטה ובית המשפט המחוזי בתל אביב מינה מומחית נוספת שקבעה כי אין לאפשר לאם להגר בשל הפגיעה שעלולה להיגרם לו כתוצאה מהפרידה מאביו וכן בשל החשש כי האם "לא תעודד" קשר בין האב לבנו. לפיכך אישור ההגירה של האם בוטל.

האם הגישה ערעור, ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה והתיר לאם להגר עם בנה לגרמניה בכפוף לתנאים. בעקבות ההחלטה הגיש האב בקשה לדיון נוסף ועיכוב פסק דין.

בבקשה טען האב, באמצעות באי-כוחו עוה"ד שמואל מורן שמעון שובר, כי ההחלטה לאפשר לאם להגר עם בנם, מהווה "מתן פרס" על חטיפת בנו אשר הושב רק לאחר שבית משפט בגרמניה קבע כי מדובר בחטיפה על-פי אמנת האג וכי על האם להחזיר את הילד.

הזכות לא להעקר

עוד טען האב כי הילד חי את מרבית שנותיו בארץ, הוא דובר עברית ומעורה בחיים בארץ וכי בית המשפט "לא בחן את זכותו שלא להיעקר מהמקום בו הוא נטוע". עוד נטען כי בית המשפט התעלם בהחלטה מעצם החטיפה כ"מרכיב עיקרי בהערכת הסיכון לקשר בין הילד לאביו". האב טען עוד כי הסדרי הראייה שנועדו להבטיח את מפגשיו עם בנו כמו גם המנגנון שנקבע לצורך כך על-ידי בית המשפט, אינם ישימים ומרוקנים מתוכן.

הוא גם מתח ביקורת על ההצעה של השופטים לפיה האם ובנה יהגרו לתקופה של שנתיים "לניסיון". האב ציטט בהקשר זה את דברי שופט בית המשפט העליון (בדימ.) מישאל חשין: "קטין אינו חפץ הניתן להיטלטל מיד ליד ולו ככלי יש חפץ בו. קטין הוא אדם. הוא איש גם אם איש קטן בממדיו. ואיש גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול".

הנשיאה - דיון נוסף בהרכב מורחב

בהחלטה הורה בית המשפט לעכב את ביצוע ההגירה. השופט חנן מלצר הדגיש כי יש צורך למנוע סיכול מהותי של הדיון הנוסף "אם יותר לאם להגר עם בנה הקטין לגרמניה עובר להחלטה בעתירה, עלול הדבר להקים קושי אנושי וייתכן גם משפטי להחזיר את הגלגל לאחור".

הוא הוסיף כי "במובן העמוק יותר 'מבחן משפט שלמה' מחייב למצער שכל עוד לא תתקבל החלטה בעתירה - הקטין לא יטולטל... ואם נגזר להעתיקו לארץ אחרת עם אמו - ראוי לעשות זאת פעם אחת - בצורה מבוקרת ובסיום ההליכים המשפטיים ולא קודם לכך".

כאמור, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הורתה (יום א', 23.11.08) לקבוע דיון נוסף בפרשה בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים. הדיון יתקיים במהלך חודש דצמבר 2008.