שופטת תדון בתביעה אף שאינה מוסמכת לכך

בית המשפט למשפחה בתל אביב החליט לדון בתביעה, למרות שקבע כי אינו מוסמך לכך. ההחלטה ניתנה בתביעה שהגישו בני זוג נשואים להורות לוועדת האישורים מטעם שר הבריאות, לאשר להם להתקשר עם אם פונדקאית, בניגוד לעמדת הוועדה.

מפסק הדין עולה כי הוועדה דחתה פעמיים את בקשתם, באחרונה באפריל 2007, בעיקר בגלל גילם המתקדם. הם הגישו את תביעתם, באמצעות עו"ד מיכל קפלן חכמון, לבית המשפט למשפחה ביוני 2006, והדיון הראשון לגופו של עניין התקיים ביולי 2007. באפריל 2008 מונתה מומחית מטעם בית המשפט לקבוע אם בני הזוג מסוגלים להיות הורים, וזו חיוותה את דעתה בחיוב.

רק באוגוסט 2008 הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) כי אין לבית המשפט למשפחה סמכות לדון בתביעה, וכי הסמכות נתונה לבג"צ או לבית המשפט לעניינים מנהליים.

יעילות, הגינות ותום לב

לאחר שדנה בשאלת הסמכות, קבעה השופטת חנה ריש-רוטשילד כי חוק בית המשפט לענייני משפחה אינו מקנה לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעה התוקפת את שיקול דעתה של ועדת האישורים, שהיא "גוף מנהלי, מקצועי, שהמחוקק בחר להעניק לו שיקול דעת נרחב ליישום סמכויותיו".

עיון בלשון החוק מלמד שאין הוא כולל כל הוראה לעניין תקיפת שיקול דעתה של ועדת האישורים, כתבה השופטת ריש-רוטשילד. "אילו חפץ המחוקק להעניק לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעתירות נגד שיקול דעתה של ועדת האישורים, שהן עתירות מנהליות באופיין, הוא היה עושה כן במפורש", ציינה.

עם זאת, קבעה השופטת כי לפי הלכות בית המשפט העליון, כאשר מעלים טענה של חוסר סמכות בשלב מאוחר של המשפט, אין לדון בה, וזאת משיקולי יעילות, וכן משיקולי תום לב והגינות.

בעניין הנדון העלתה הפרקליטות את שאלת הסמכות כשנה לאחר הגשת התביעה, לאחר שהחל בית המשפט לדון בתביעה לגופה, לאחר שבית המשפט כבר קיים כמה דיונים בעניינה, לאחר שמונתה מומחית, לאחר שזו כבר הגישה חוות דעת, ולאחר שכבר התקיים דיון ראשוני לאחר קבלת חוות הדעת.

לפיכך, בשים לב למהות ההליך, ולחשש לנזק העלול להיגרם לתובעים אם יעוכבו ההליכים, במיוחד בגלל גילם, קבעה השופטת כי ראוי וצודק יהיה שבית המשפט לענייני משפחה ידון בתביעה, וכי "הפגם שבהעדר סמכות נרפא בנסיבות העניין".