הגלולה 'אירסה' לטיפול בסרטן ריאות הביאה לתוצאות מפתיעות בקרב חולים עם סרטן ריאות מתקדם, ונמצאה יעילה לפחות כמו הטיפול הכימותרפי הסטנדרטי.
חוקרים גילו כי תוחלת החיים של חולים שקיבלו את הגלולה - הניתנת פעם ביום ומיוצרת על-ידי חברת התרופות AstraZeneca - הייתה דומה לזו של חולים שקיבלו טיפול כימותרפי בטקסוטר, של חברת Sanofi-Aventis.
מדובר בטיפול קו שני, המוצע בדרך כלל לחולים שעברו 'קורס' של טיפולים כימותרפיים משולבים שיכולים להימשך חודשים ועדיין נחשבים לגישה הטובה ביותר לטיפול בסרטן ריאות.
המחקר הוא הראשון שנעשה בסרטן ריאות שחומר ביולוגי הניתן בצורה אורלית נבדק ראש בראש מול כימותרפיה. כך כתב ד"ר אדוארד קים מהמרכז לסרטן של אוניברסיטת טקסס ביוסטון בעיתון הרפואי "Lancet".
צוות החוקרים בדק 1,466 חולים מ-24 מדינות שסיימו קורס ראשון של כימותרפיה סטנדרטית. מחציתם קיבלו אירסה כטיפול קו שני ומחציתם קיבלו טקסוטר. החולים בשתי הקבוצות חיו בממוצע 8 חודשים.
מומחים בתחום מציינים כי האירסה רעילה הרבה פחות מכימותרפיה, כולל אקסוטר, ולכן היא נוחה יותר לחולים וישנם כאלו שיעדיפו אותה.
יחד עם זאת הם הדגישו כי בדיקות נוספות שאמורות היו להראות מי מהחולים יגיב לטיפולים מכווני מטרה כמו הטיפול באירסה, לא הצליחו לנבא את יעילות התרופה בהתאם החולים.
אירסה הייתה חוד החנית ל-AstraZeneca, אך הכשלון שנחלה בניסוי רפואי שנעשה בשנת 2004 היה סטירת לחי למוצר.
תופעות לוואי
צילום: בחילות ונשירת שיערסרטן ריאות גורם למותם של 1.2 מיליון בני אדם בשנה והוא הגורם העיקרי למוות מסרטן בכל העולם. תרופות רבות משמשות לטיפול במחלה אך במקרים רבים מפסיקות לפעול בסופו של דבר, חלק מכך בגלל שרוב החולים מאובחנים רק לאחר שהגידול התפשט כבר.
כימותרפיה, הניתנת בעירוי לאורך מספר שעות, מכוונת לפגוע בתאים הגדלים במהירות ולכן לעיתים קרובות גורמת לתופעות לוואי כמו בחילה, שלשול ונשירת שיער.
אירסה, הידועה בשמה הגנרי gefitinib (גפיטיניב), היא נוגדן חד שבטי. זוהי מולקולה של מערכת החיסון שהונדסה גנטית ומכוונת למולקולה הנקראת רצפטור לגורם גדילה אפידרמי, או EGFR. הגידולים משתמשים ב-EGFR כדי ליצור לעצמם אספקת דם.
טיפולים מכווני מטרה מסוג זה גורמים לכמות נמוכה בהרבה של תופעות לוואי.
חברת AstraZeneca הפסיקה למכור את אירסה בארצות הברית לאחר שבדיקות הראו כי היא עוזרת רק ל-10% מהחולים. אך היא המשיכה בניסויים, כולל הניסוי הנוכחי, גם בגלל שהיו ראיות לכך שחלק מהחולים - בעיקר לא מעשנים, אסיאתיים ונשים - הגיבו לטיפול באירסה.
חברות כמו Genzyme Corp, משווקות כיום בדיקות המראות אם חולי סרטן הנושאים את המוטציה EGFR ומוטציות אחרות יכולים להגיב לתרופות מכוונות מטרה כמו אירסה או תרופות דומות כמו הטרסיבה של חברת Genentech.
החוקרים ציינו כי רק חלק קטן מהחולים נהנו מהיתרון של טיפול בקו שני בתרופות, אך חלקם חיו זמן רב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה