"תנו לי להוכיח שלא רצחתי את אשתי"

דידי סיבוני, אסיר שהורשע ברצח אשתו, מתדפק על דלתות העליון בבקשה למסור לידיו את חומרי החקירה בתיקו. בקשה חריגה לאור "סופיות הדיון" לאחר הרשעה. לטענתו הפרקליטות מסרבת למסור את חומרי החקירה ומונעת ממנו זכות להליך הוגן.

בא-כוחו של סיבוני, עו"ד ניר יסלוביץ', הגיש (יום ג', 18.11.08) בקשה להורות לפרקליטות למסור לו את חומרי החקירה בתיק הרצח של מנדי סיבוני ז"ל, כדי לבחון אפשרות להגיש בשם מרשו, בעלה של המנוחה שהורשע ברצח, בקשה למשפט חוזר. זאת בהתבסס "על עובדות או ראיות חדשות".

סיבוני טוען כי מה שהצטייר כרצח אשתו ביריה מאקדח, היה למעשה ניסיון שלה להתאבד וכי "החשדות נגדו לרצח אשתו היו לכל אורך הדרך מופרכים לחלוטין ומשוללי כל יסוד במציאות".

היו או לא היו מדובבים?

בא-כוחו של סיבוני טוען עוד כי קיים חשש שהתביעה אף "העלימה" לכאורה ראיות. מדובר בהפעלת מדובבים, אשר הוכחשה על-ידי התביעה. לצורך כך מבקש עו"ד יסלוביץ למסור לידיו "כרטיס עצורים" מכלא הדרים ומבית המעצר באריאל. "הלכה היא כי אי גילוי חומר חקירה במלואו עשוי להביא לזיכויו של נאשם במקום בו נפגעה זכותו למשפט הוגן" גילוי קיומם של המדובבים, יהיה בו כדי להוכיח "קיום חשש ממשי שנגרם לסיבוני עיוות דין".

הבקשה שהוגשה לעליון, מבוססת על החלטה בפרשת השחמטאי אדריאן שוורץ שהורשע באונס. גם בפרשה זו דרש שוורץ לאחר הרשעתו, לקבל את חומרי החקירה לצורך עתירה למשפט חוזר. המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט (בדימ.) מישאל חשין כתב בהחלטה כי "יש לו למי שהורשע בדינו - על דרך העקרון - זכות עיון בחומר הראיות, במטרה לבחון אפשרות של הגשת עתירה למשפט חוזר". חשין התייחס לחשיבות "גורם הסופיות" לאחר הרשעה, וכתב כי "בדיקת מעבדה למשל, שהומצאה לאחר הרשעת פלוני בדין, בדיקה שטרם נודעה לעת משפטו, זכאי הוא המורשע בדין על דרך העקרון, לבקש כי תיערך בעניינו אותה הבדיקה לבחינת אפשרות לעריכתו של משפט חוזר".

בעקבות הגשת הבקשה, בית המשפט העליון קבע כי הדיון בה ייערך ב-9.12.08, בפני השופטת עדנה ארבל.

לשלול את המניע לרצח

עוד מתבקש בית המשפט להורות למסור לידי הסניגור את תמלולי האזנות הסתר שנערכו לשיחותיו של סיבוני עם המאהבת שלו באותה תקופה. זאת לטענתו כדי לשלול את המניע כביכול לרצח. מדובר במניע לרצח שנמצא לדברי השופטים באותן שיחות ולטענת סיבוני הם למעשה קטעי משפטים ש"הוצאו מהקשרם".

השופטים קבעו בהרשעה כי "אמירות סיבוני משתלבות היטב עם ראיות נוספות של התביעה, המעידות על נתק מוחלט בינו לבין אשתו המנוחה, ועד להחלטה נחרצת שגמלה בליבו להביא את קשר הנישואין שביניהם לקיצו". כדי להפריך את הטענה, טוען יסלוביץ', יש לתמלל את השיחות. אך לכך מתנגדת הפרקליטות מטעמי "צנעת הפרט" של המאהבת.

תמלול מחודש של השיחות "יאיר" את דברי סיבוני למאהבת ביחס למנוחה "באור שונה וחיובי, ולא בהתנהגות מפלילה כטענת התביעה". סיבוני מוסיף וטוען כי ידוע לו מה מכילות חלק מהקלטות שלא תומללו ובהם נמצאים פרטים שיש בהם לתרום מהותית להגנתו - כגון שיחות בינו לבין המאהבת על "אפשרות שהמנוחה ניסתה להתאבד או שאיימה להתאבד". התמלול המלא יעלה מסקנה לטענתו כי מדובר היה "באירוע טראגי" שנגרם בשל תאונת ניסיון התאבדות "ולא בשל ירי יזום של הבעל". בא-כוחו טוען עוד כי אחת השיחות בין סיבוני למאהבת אשר עסקה בהסבר לאשר התרחש באותו אירוע "תומללה במילים לאקוניות ועמומות כגון: 'לא ברור'".

זכותה של המאהבת להגנה על פרטיותה, "אינה גוברת על זכותו של סיבוני לניהול משפט הוגן בתיק רצח", טוען בא-כוחו.

סימני מתכת - חיוביים או שליליים?

פניות בא-כוחו של סיבוני, עו"ד ניר יסלוביץ', לפרקליטות לקבלת חומר החקירה, סורבו בטענה כי "החומרים המבוקשים הועמדו לרשות הסניגורים שייצגו את סיבוני בתיק הרצח". אך יסלוביץ טוען כי בניגוד לטענת הפרקליטות, "תיק המז"פ ותיק העבודה של המכון לרפואה משפטית לא נמסר מעולם לסניגורים שייצגו את סיבוני ולכן אינם מצויים בחומר החקירה שהועבר אליו מידי הסניגורים". באותו חומר, כך הוא טוען, ייתכן ותימצא הראיה החדשה המבוקשת.

יסלוביץ מתייחס בין היתר לסימני מתכת "חיוביים" בידיה של המנוחה, סימנים אשר יש בהם כדי להוכיח את טענת סיבוני כי המנוחה "ניסתה להתאבד וכי היא זו שהחזיקה בידיה את האקדח". חומר החקירה הקיים "מלמד כביכול כי בדיקת סימני המתכת שהתבצעה על-ידי גורמי החקירה בידי המנוחה הייתה שלילית", אלא שבחינת הראיות פעם נוספת בידי הפתולוג המומחה, ד"ר חן קוגל, מעלה חשד כי "בידי המנוחה קיימים סימנים חיוביים של מתכת כתוצאה מבדיקת פרופרינט על ידיה של המנוחה. עובדה היכולה לאשש את גרסת סיבוני לפיה המנוחה איימה להתאבד בשעה שאחזה באקדח".

עמדה זו של ד"ר קוגל מובאת במכתב שצורף לבקשה ובו נטען כי "עולים סימני שאלה בדבר אחיזת המנוחה בעצם מתכתי. אנשי המז"פ התלבטו בשאלות אלה גם כן, ודומני שהתשובות לשאלות להן משמעותיות ביותר לניתוח האירוע. כדי שאוכל לדון בסוגיות אלה בצורה מיטבית עלי לקבל את תיק העבודה של מז"פ וכן את תיק העבודה של המכון לרפואה משפטית".

האסיר טוען בבקשה כי "אי מתן אפשרות לבצע בדיקות עצמאיות בחומר הראיות מביא לפגיעה מהותית בזכותו להליך הוגן".