זוכתה סופית מנהלת מוסד שהואשמה בהזנחה

בית המשפט העליון זיכה (יום ב', 17.11.08) סופית מאשמת הזנחת ילדים ומושגחים, מנהלת פנימיות לנוער מחבר העמים. מדובר בסלבה שיפרין שהואשמה בזמנו בניהול פנימייה לא חוקית לנערים ממדינות חבר העמים. באישום נטען כלפיה כי לא סיפקה לנערים מספיק מזון, שיכנה אותם בדירות מוזנחות, מנעה מהם טיפול רפואי, נעלה אותם בדירות ואף נטלה את דרכוניהם.

בית משפט מחוזי זיכה אותה מאשמת התעללות בקטינים וגם מאשמה "חלופית", כדרישת התביעה, של הזנחת מושגחים. בית המשפט קבע כי בני נוער מעל גיל 14 אינם "מושגחים" שכן בגיל זה הם מסוגלים לדאוג לצרכי חייהם.

כאמור, ערעור המדינה על זיכוייה מעבירת הזנחת מושגחים נדחה (יום ב', 17.11.08). שופטי העליון, המישנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין והשופטים אשר גרוניס ואליקים רובינשטיין, קבעו כי מדובר בכשלון חרוץ בניהול הפנימיות, אך לא בעבירה פלילית.

הם ציינו כי בפנימיות לא היו מספיק אנשי צוות, והנערים התנהלו ללא יד מכוונת. ציפיותיה של המנהלת למימון נכזבו והיא גם לא הצליחה לגייס מימון למרות שפנתה לגמ"חים ואף עשתה שימוש בחסכונותיה האישיים. כשכלה הכסף, "נפגעה שיגרת החיים בפנימיות". ציוד שהתכלה לא הוחלף, וגם המזון לא היה מספיק ולעיתים הובא מאולמות אירועים ומישיבות.

עם זאת, קבעו השופטים, המקרה "לא חצה את גבול המשפט הפלילי", והמדינה לא הצליחה לבסס טענה כי כשלון המנהלת בניהול המוסדות סיכן או עלול היה לסכן את חיי הקטינים. הם הוסיפו כי בניגוד לטענות המדינה, כשנזקקו לכך, דאגה המנהלת להביא את הנערים לרופא.

השופטים ציינו עוד כי למנהלת היו כוונות טובות והיא "הקדישה ממרצה ומזמנה למלאכה שראתה בה מלאכת קודש - לעודד עלייתם של בני נוער לארץ. היא נטלה את חסכונותיה שלה כדי שישמשו להגשמת כוונותיה והמונח כוונה פלילית רחוק מכוונותיה כרחוק מזרח ממערב".

יתרה מכך, בני הנוער לא היו בבחינת "חסרי אונים", לחלקם הורים וקרובים בארץ שסייעו להם, חלקם אף עבדו והרוויחו כסף.

כאמור, בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה וזיכה סופית את שיפרין מאשמת הזנחת מושגחים. "אופן התנהלותה ראוי לגינוי אך מעשיה אינם עולים כדי ביצוע עבירה בפלילים".