עליזה צייגר תבעה את חברת ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ, בבית משפט לתביעות קטנות באילת בסכום של 17,800 שקל בעקבות ביטול טיסה ארצה מלונדון.
לדבריה, היא ובתה הגיעו לשדה התעופה בחודש אפריל 2006, וגילו שהטיסה בוטלה ונוסעיה הועברו לטיסות חלופיות. הנתבעת לא רשמה את צייגר ובתה לאותן טיסות והשתיים נאלצו לנסוע לשדה תעופה אחר, שם קנו כרטיסי טיסה ארצה. צייגר ביקשה פיצוי ממוני בגין עלות הטיסה ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה השיבה ארקיע שדובר בטיסת שכר, שהתאריך שלה שונה כחודש לפני היציאה ושבוצעה באמצעות חברת "ישראייר". לדבריה, מועד הטיסה החדש ושם המוביל, נמסרו לבעלה של צייגר, שקנה את הכרטיסים, באמצעות מזכירתו. כמו-כן שצייגר לא טרחה לאשרר את הטיסה ארצה ואין לה אלא להלין על עצמה. "התובעת הגיעה לשדה התעופה כשמקומותיה על טיסת "ישראייר" היו שמורים, אלא שהיא ובתה לא עלו על הטיסה מאחר ולא היו מעודכנות בדבר המוביל החדש והדחייה בשעת הטיסה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.
בדיון בפני השופט יואל עדן, אמרה צייגר: "נכון שלא אישררנו את הטיסה טלפונית. לא ידעתי שאני צריכה לאשרר, זה לא שלא ידעתי אלא פשוט בזמן האחרון אנו לא מאשררים את הטיסות".
בפסק דין שניתן לפני כשבועיים בהעדר הצדדים, דחה השופט את התביעה, ובנסיבות העניין לא הטיל הוצאות על צייגר. "הנתבעת פעלה באופן סביר, ואין להטיל עליה את האשם לאי עליית התובעת ובתה על הטיסה. העובדה שדבר השינוי לא הגיע אל התובעת אינו באשמת הנתבעת. הנתבעת הודיעה למי שרכש ממנה את הכרטיסים, שהוא שלוחה של התובעת לכל דבר ועניין".
השופט עדן הוסיף שהעובדה שצייגר לא אישררה את הטיסה פועלת לחובתה. "דבר הצורך באישרור היה ידוע לה והיא חדלה מלעשות כן. ככל שהייתה התובעת מאשררת את הטיסה, חזקה כי היה בכך כדי להעמידה על הנתונים החדשים של הטיסה אשר נמסרו זמן רב קודם לכן על-ידי הנתבעת". השופט הוסיף שהנתבעת הציעה לתובעת פשרה נדיבה לפני הדיון ובמהלכו, ואולם היא עמדה על תביעתה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה