חוששים לחיי הוריהם הקשישים יותר מן ההורים עצמם

ילדים להורים קשישים טועים בהערכותיהם אודות קיום חרדת מוות אצל הוריהם, יותר מאשר ההורים מעריכים בעצמם באמת. כך עולה (א', 16.11.08) ממחקר שנערך במחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי כרמל בחיפה.

מבית החולים נמסר, כי קיומה של חרדת מוות עלולה להשפיע על יכולתו של הקשיש להגיע להחלטות ואף פוגעת באיכות חייו. החרדה מצד המטופל ו/או מצד משפחתו, יוצרת חוסר שיתוף פעולה וקושי בהעברת מידע מהצוות הרפואי למטופל.

ישנם חוקים המקנים זכות לחולה לקבל מידע רפואי אודות מצבו הרפואי ולהיות שותף בהחלטות, אך לעיתים הצוות הרפואי נתקל בהתנגדות מצד המשפחה לקיום החוק. נוצר הרושם שהילדים הם בעלי רמה גבוהה של חרדת מוות ולא ההורים הקשישים.

המחקר נערך על-ידי ד"ר גרי סינוף, סגן מנהל המחלקה הגריאטרית ואחראי על המרפאה הקוגניטיבית, בשיתוף ד"ר יוסיפוביץ, מהמחלקה לגריאטריה, ד"ר אלמוג וד"ר ברנט מהמחלקה לרפואה קהילתית ואפידמיולוגיה במרכז הרפואי כרמל.

המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של עשרות זוגות קשישים בגיל ממוצע 82 וילדים בגיל ממוצע 51.5, בתקופה של כחצי שנה. בין היתר, התבקשו הקשישים וילדיהם לענות על שאלון.

מממצאי המחקר עולה, כי בכל שאלה שעסקה בנושא של מוות בצורה ישירה, הופיע הבדל משמעותי בולט בין תשובת הילד לתשובת ההורה הקשיש. כך שבאופן עקבי, הילד מבטא חרדה ממוות וטוען שגם הוריו סובלים מחרדת מוות, בעוד שהדבר אינו כך.

עוד עולה, כי כ-30% מהילדים ענו שהם מתנגדים שיימסר מידע להוריהם על מצב בריאותם של ההורים, זאת למרות שזה מנוגד לחוק זכויות החולה.

מסקנת החוקרים: הילדים אינם מעריכים נכונה את אי-קיום חרדת המוות בקרב הוריהם. הקשישים עצמם לא סבלו מחרדת מוות, אך ילדיהם צברו ציון גבוה במבחן חרדת המוות שלהם ועוד יותר מכך, ציינו שלהוריהם קיימת חרדת מוות ברמה גבוהה יותר. כתוצאה מאופן התפיסה והחשיבה של הילדים, קיים קושי מצדם להתמודד עם נושא המוות והם מגבילים את הצוות מלתת מידע חיוני להורה המבוגר.

עקב ממצאים אלו, מתריעים במחלקה הגריאטרית על הצורך לפתח בהקדם תוכניות התערבות להתמודדות נכונה עם התופעה, מתוך רצון להקל על האוכלוסיה הקשישה ועל ילדיהם.

צילום: ד"ר גרי סינוף [צילום: מרכז רפואי כרמל]