ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הגיש (יום ב', 6.1.02) ערעור לבית המשפט העליון, בשמה של רשימת בל"ד על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימה. כמו-כן, יגיש ארגון עדאלה לבית המשפט העליון את הסיכומים בעניין פסילתו של ח"כ עזמי בשארה, המועמד מטעם בל"ד.
הערעור הוגש באמצעות עו"ד חסן ג'בארין ועו"ד עביר בכר. הדיון יתקיים מחר בשעה 12:00 בבית המשפט העליון בירושלים.
כזכור, ועדת הבחירות המרכזית פסלה (31.12.02) את ח"כ בשארה ורשימת בל"ד מלהשתתף בבחירות, בניגוד לעמדתו של השופט חשין, יו"ר הוועדה. לפי התיקון האחרון לחוק, פסילת מועמד על-ידי ועדת הבחירות חייבת אישורו של בית המשפט העליון, אולם פסילת רשימה לא חייבת אישור כזה, ועל פסילת רשימה ניתן לערער לבית המשפט העליון.
בקשות הפסילה נגד ח"כ בשארה ובל"ד, הוגשו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ח"כ ישראל כץ, חרות וח"כ אביגדור ליברמן. בבקשות נטען, כי מטרותיה ומעשיה של בל"ד, אשר הובאו לידי ביטוי על-ידי התבטאויותיו של ח"כ ד"ר בשארה, בכלי התקשורת השונים מביאות למסקנה שהיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותומכת תמיכה של ממש במאבק מזוין של ארגוני טרור כנגד מדינת ישראל.
בקשות הפסילה הסתמכו על הסעיפים 7א(א) (1) ו-(3) לחוק יסוד הכנסת, לאחר תיקונו בחודש מאי 2002. לפי סעיפים אלה מועמד או רשימה מנועים מלהתמודד בבחירות, אם מעשיהם, במפורש או במשתמע, שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואם הם תומכים במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
חלק ניכר מהערעור התמקד בפגמים שנפלו בחומר הראיות שהביאו מבקשי הפסילה. ובמיוחד, בקשת הפסילה שהגיש היועץ המשפטי נגד רשימת בל"ד שהתבססה על ראיות וחוות דעת מטעם השב"כ. בהקשר זה נטען, כי הראיות שהובאו על-ידי השב"כ, לא מבוססות מבחינה עובדתית, לא מתועדות, ורובן לא נכונות.
כמו-כן, נטען כי ההסתמכות על חוות הדעת של השב"כ יש בה משום התערבות גוף שלטוני. "התערבות השב"כ הינה מעשה מסוכן ביותר וחסר תקדים. שכן, רשויות הביטחון הכפופות לראש הממשלה, ירשו לעצמן לקבוע מי יהיה ברשות המחוקקת. התערבות זו הינה פגיעה יסודית בעיקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות", נכתב בערעור.
עוד התייחס הערעור לשאר הראיות, שלטענת עו"ד, רחוקים מאוד מתפיסת בל"ד ומתפיסתו המוסרית והפוליטית של ח"כ בשארה. בנוסף, הובאו ציטוטים ממאמריו של עזמי בשארה וראיונות שהעניק בישראל ובמדינות ערביות, ובהם שלל פגיעה בחפים מפשע והביע הכרה בזכות ההגדרה העצמית של היהודים בישראל.
בערעור הדגישו, כי בקשות הפסילה לא הביאו שום ראיה המתייחסת למעשיהם או פעולותיהם של המשיבים. "למעט ציטוט אחד מאחד ממאמריו של ח"כ בשארה, התעלמו מבקשי הפסילה מכל הפרסומים של בל"ד, מדברי מנהיגיה המתועדים, מנאומי ח"כ בשארה בפני הציבור ובכנסת, ממאמריו השבועיים והאקדמיים המעידים על מטרות בל"ד השקופות והידועות", אומרים בארגון.
עוד נטען במישור המשפטי, כי אף ראייה או ציטוט, שהביאו מבקשי הפסילה, לא התייחסו לתקופה שאחרי חקיקתו של סעיף 7א(א) (3), במאי 2002. ועל-כן, החלטתה של ועדת הבחירות לפסול את בל"ד ואת ח"כ בשארה לפי אותו סעיף יש בה משום החלה רטרואקטיבית לסעיף המגביל זכות יסוד, והכל בניגוד לחקיקה ולהלכה הפסוקה.
כמו-כן, חלק מהציטוטים שהביאו מבקשי פסילתו של בשארה נסמכים על כתב האישום שהוגש נגדו בגין נאומו באום אל-פחם ובסוריה שהדיון בו עדיין תלוי ועומד בפני בית-המשפט. אולם, החלטתה של ועדת הבחירות לפסול את ח"כ בשארה בהתבסס על אותו כתב אישום יש בה משום פגיעה בזכותו של ח"כ בשארה להליך פלילי הוגן בפני הרשות השופטת.
במישור המשפטי, נטען כי, סעיף 7א(א) (3) מעלה בעיות משפטיות רציניות בתחום הפרשנות שלו, מכיוון שהמחוקק לא קבע את ההגדרה של ארגון טרור והשאיר את זה לשיקול דעתה של הממשלה ובכך הוא פגע בעיקרון הפרדת הרשויות.
באשר לסעיף 7א(א) (1) המתייחס לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נטען כי תפיסתם הפוליטית של רשימת בל"ד וח"כ בשארה ודרישתם ל"מדינת כל אזרחיה" אין בה כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במובן של חיסול המדינה. ועל אחת כמה וכמה אין בה כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
בערעור נטען עוד, כי החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית נבעה משיקולים פוליטיים גרידא. עוד הודגש, כי פסילתם של ח"כ בשארה ומפלגת בל"ד מהווה הפרה בוטה וחמורה לזכויות היסוד ופוגעת בערכי המדינה כמדינה דמוקרטית. היא תפגע בעיקרון השוויון, בעיקרון חופש הביטוי של קבוצת המיעוט, ובזכותם לחלוק על עמדות פוליטיות השוררות בקרב הרוב ובזכותם הבסיסית לתבוע בדרכים ליגיטימיות את שינויין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה