יעקב העליון הורשע בעבירות מין

לאחר שנים של סחבת הרשיעה בית משפט השלום בתל אביב (יום ג', 11.11.08) את העיתונאי והסופר יעקב העליון בעבירות מין. מדובר בהרשעה בארבע עבירות של בעילה אסורה בהסכמה של קטינה בת 14 ובמעשה מגונה באחותה בת 21.

מדובר בפרשה שהיכתה בתדהמה את הציבור הישראלי לפני כשש שנים על-רקע דמותו של העליון. העליון, חיבר את הספר "רגל של בובה", הנחשב לאחד מספרי "מורשת קרב" בשל סיפור מאבקו השיקומי, לאחר שאיבד עין ורגל במלחמת ששת הימים. שמו של הספר נקרא על שם רגל בובתה של בתו, אשר ליוותה אותו כקמיע במהלך המלחמה. העליון אף זכה בשל סדרת כתבות לפרס לעיתונאות מטעם מסדר ז'בוטינסקי.

הפרשה התפוצצה כאמור, לפני כשש שנים בעקבות התאבדות אשתו של העליון, יעל העליון, אז מנהלת בית הספר לאמנויות בתל אביב. בעקבות חקירת המשטרה עלה החשד כי ההתאבדות באה על-רקע מעשיו לכאורה של בעלה. נגד העליון הוגשו חמישה אישומים הנוגעים לשתיים. ארבעה על עבירות של בעילה אסורה בהסכמה בקטינה בת 14 ומעשה מגונה באחותה הבגירה.

בהחלטה על ההרשעה, דחה השופט חנן אפרתי את טענות העליון כי טפלו עליו אשמת שווא. לא נמצאו "כל מניע הגיוני מוכח של מי מהמתלוננות ומי מבני משפחתן. לטפול אשמת שווא על הנאשם. לחשף בפומבי פרטים אינטימיים רגשיים ופיזיים. ולהתיר לציבור של זרים /ות (חוקרים , תובעים סנגורים עוזרים משפטיים ושופט ) לנבור בפומבי ב'צנעת הפרט' שלהן. להעיד, להישאל ולהיחקר באופנים שונים לרבות באופן אסרטיבי וקשה על-ידי בא-כוח ההגנה בשאלות אישיות אינטימיות ביותר".

השופט הוסיף כי התנהלות העליון לא עוררה את אמונו ונמצאו בה סתירות. "לאחר עיון בהודעות הנאשם במשטרה מצאתי כי קיימים פערים וחוסר הגיון בלתי מוסברים בין סירובו של הנאשם לענות לשאלות החוקרים בטענה כי מצבו הנפשי ירד, לבין הצהרתו כי הינו מבין את החשדות נגדו וחתימתו".

השופט כתב עוד בפסק הדין כי לא נהיר לו כיצד אדם הטוען שאינו יכול להשיב לשאלות חוקריו בגין מצבו הנפשי מוצא מייד ובו-זמנית את כוחות הנפש להקשיב, לקרוא, לבחון ולדרוש תיקונים, מוסר מספרי טלפון של ילדיו ועורך דינו. "נאלם דום כאשר הוא מתבקש להשיב לחשדות שהועלו נגדו, שב ומתעשת ודורש עימות עם המתלוננת", כלשונו. "כל אלה לא הובהרו לי עם תום קריאת, הראיות, הפרוטוקול טיעוני הצדדים וסיכומיהם ועד לכתיבת שורות אלה".

העליון: פתחו את הפרוטוקולים ותראו את העלילה

"אני יעקב העליון, באמצע התביעה ובאמצע החקירות הנגדיות ביקשתי לפתוח את הפרוטוקולים על-מנת שייראו את המניפולציות שעשו המשטרה, והמשפחה ובעיקר המשפחות ובעיקר עיתונאי מושחת אחד. אם היו נפתחים הפרוטוקולים הייתם רואים סיפור שונה לחלוטין", אמר העליון מייד לאחר פסק הדין.

לדבריו הקשר בינו לבין הנערה היה קשר תמים לחלוטין. "אתם כתבתם שהיו אלפי מיילים מיניים. אחד אין. לא היו יחסי מין. אמרתי כבר שזו עלילה", ציין.

עוד הוסיף כי במהלך המשפט היו לו מספר הזדמנויות לחתום על עסקת טיעון אך הוא סירב לעשות זאת מכיוון שהיה מעוניין להוכיח את חפותו.

"לפני 6 שנים וחודש נרצחה אשתי, אלהים יקום דמה. מאז 6 שנים וחודש אני לוחם על חפותי. ב-1 באפריל 2003 בסופו של יום המשפט הראשון באה אלי התובעת ואמרה לי תודה בהאשמות אתה אדם עם זכויות, אתה לא אדם לעמוד מול צלמים ובספסל הנאשמים. הסתכלתי בה ואמרתי אני לעולם לא אודה במה שעשיתי. מאז אותו 1 באפריל הגיעו אלי עוד ארבע הצעות לעסקות טיעון והחלטתי הייתה נחושה – אני לעולם לא אודה במה שלא עשיתי", אמר. "נוח לי היה מאוד ב-1 באפריל תמורת מאסר על תנאי של כמה חודשים להודות, כבר היו שוכחים אותי מזמן".

העליון ציין כי מאז מות אשתו והתחלת ההאשמות נגדו הוא הפסיק לחיות. "ב-12 בחודש שבו נרצחה אשתי, בעוד לא ידעתי מה קורה, לא ידעתי את שיעור העלילה, מאותו יום אני חדלתי לחיות, לא יצאתי מביתי אלא לבתי חולים ולבתי המשפט, אף לא לבתי חברי או לבתי ילדי. אני הפסקתי לחיות מאז. איני מסוגל לקרוא ספר או לראות טלוויזיה. אני בורח לאינטרנט ושם קורא הכל", אמר.

בתשובה לשאלה מדוע הוא אומר שאשתו נרצחה אם מה שידוע היום הוא שהיא התאבדה סירב העליון להשיב מדוע הוא סבור שאשתו נרצחה.

התובעת: העליון מגזים כהרגלו

התובעת אמרה בתגובה לדבריו של העליון על עסקת טיעון כי היא לא צריכה לומר דבר מכיוון שבית המשפט כבר אמר את דברו. "אכן הוצעה ליעקב העליון עסקת טיעון אחת, לא שלוש, אבל הוא כנראה מגזים כהרגלו", אמרה לקול ישראל.