קבלת מזוודה באיחור של מס' שעות אינה מצדיקה פיצוי

דניאל סוויסה תבע את חברת לופטנזה בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,800 שקל, לאחר שנחת לפגישת עסקים דחופה בשטוטגרט בגרמניה ומזוודתו נחתה כעבור שעתיים וחצי. סוויסה ביקש פיצוי בגין הפסד זמן לאחר שביטל את הפגישה העסקית ובגין עוגמת נפש.

לדבריו, בטיסה מהארץ איפשרו לו להעלות את המזוודה האישית (תיק נסיעות קטן) למטוס, ובטיסת פנים מפרנקפורט לשטוטגרט, הדבר נאסר. "עם הנחיתה בשטוטגרט התברר שהמזוודה לא הועלתה למטוס וצפויה להגיע בטיסה הבאה כעבור מספר שעות".

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שדובר באיחור "קל" בן שעתיים וחצי בלבד ולסוויסה לא נגרם נזק. "איננו אחראיים לכך שהתובע קבע לוח זמנים צפוף שכל סטייה קטנה ממנו הביאה לסיכול מטרת הטיסה".

לדבריה, על-פי תנאי התובלה היא רשאית להוביל כבודה של נוסע בטיסה מאוחרת יותר. כמו-כן שהמטוס בטיסה הפנימית היה בעל נפח אחסון קטן, ולפיכך לא איפשרה לסוויסה להעלות את התיק למטוס אלא העמיסה אותו ככבודה רגילה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה והוסיפה שפעלה במהירות וביעילות להשבת המזוודה לכתובת בה נמצא סוויסה, ועל-פי הוראות אמנת ורשה, אין להטיל עליה אחריות וחבות.

בפסק דין שניתן לפני כשבועיים בהעדר הצדדים, דחה השופט אילן דפדי את התביעה, ובנסיבות העניין לא חייב את סוויסה בהוצאות. "לא שוכנעתי כי הפגישה בסופו של דבר, לא נתקיימה. לא שוכנעתי כי גם לא ניתן היה לקיים את הפגישה במועד מאוחר יותר באותו יום או אף למחרת. אם אכן היה מדובר בפגישה כה חשובה כפי שמנסה לטעון התובע, היה ראוי שינסה להשהות את חזרתו ארצה ולקיים את הפגישה החשובה כדבריו. התובע לא טען ולא הראה כי נעשה מצידו מאמץ ולו מינימאלי לקיים את הפגישה העסקית שלשמה טס לחו"ל כטענתו".

השופט הוסיף שאם דובר בפגישה חשובה, לא ברור מדוע סוויסה קבע לוח זמנים כה צפוף שכל סטייה ממנו הייתה מבטלת אותה.