המיעוט האלווי מפגין בטורקיה

רבבות בני המיעוט האלווי בטורקיה הפגינו (יום א', 9.11.08) ברחובות אנקרה בדרישה לשוויון זכויות בתחום הדת. האלווים מתלוננים זה זמן רב על אפלייתם לרעה בטורקיה ועל מאמצי הרוב הסוני להטמיע אותם בתוכו.

האיחוד האירופי מתנה את הצטרפות טורקיה לשורותיו, בין היתר במתן חירויות דת. הגוש האירופי עוקב אחרי מצב האלווים במדינה.

בין היתר, האלווים דורשים לשים קץ לקורסי החובה הדתיים, שלדבריהם נוטים לפלג הסוני של האיסלאם, להכיר בבתי התפילה שלהם ולפרק את המוסד הממשלתי המווסת את ענייני הדת.

בתי התפילה האלווים, הקרויים צ'מווי, אינם מוכרים רשמית בטורקיה ואינם מקבלים מימון ממלכתי מהמשרד לענייני דתות, כמו המסגדים.

מארגני ההפגנה טוענים כי השתתפו בה 100,000 אלווים. כלי התקשורת הטורקיים דיווחו כי השתתפו יותר מ-50,000. משקיפים אומרים כי זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר של העדה עד כה.

המפגינים הניפו דגלי טורקיה, רקדו ושרו שירים אלווים מסורתיים, והשמיעו סיסמאות בגנות הממשלה. "אל תבחנו את סבלנותנו", "הקץ לחינוך הדתי", קראו המפגינים.

טורקיה: מטפלים

מוסטפא סעיד יזיצ'וגלו, השר הטורקי המחזיק בתיק הדתות, אמר כי הממשלה מטפלת בתלונותיהם. "לאזרחינו האלווים יש בעיות מסוימות ואנחנו מייחסים להן חשיבות", אמר. אנחנו רוצים שכל אזרחינו - תהיה אמונתם אשר תהיה - יחיו בשלום".

בדוח השנתי שפרסם האיחוד האירופי השבוע על התקדמות טורקיה לקראת חברות בו, מסופר על יוזמה ממשלתית לטפל בבעיות האלווים, אך מודגש כי היוזמה לא בוצעה.

רוב האלווים חיים בעולם חיים כיום בטורקיה, שבה הם מהווים 30%-20% מהאוכלוסיה, עד 20 מיליון נפש כטענת האלווים עצמם. יש קהילות אלוויות גם באלבניה, מקדוניה, בוסניה ובולגריה, ששרדו שם מימי האימפריה העות'מנית.

חוקרי איסלאם רואים בהם פלג של האיסלאם השיעי, משום שגם הם סוגדים לאימאם עלי, ול-12 האימאמים שבאו אחריו. אבל האלווים עצמם דוחים זאת, ומדגישים כי יש הבדל גדול בינם לבין השיעים החיים באירן ובעירק. בטקסיהם הדתיים הם משלבים ריקודים ושירים, ואינם מקבלים מנהגים מוסלמיים כגון הפרדה בין גברים לנשים, ואף לא את מצוות החאג', העלייה לרגל למכה.