דורסי מיטל אהרונסון נאשמים בהריגה ואיומים

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום נגד שי סימון ושלום ימיני הנאשמים בהריגת מיטל אהרונסון ובפציעת חברתה מלי יזדי בדריסה ובהפקרת השתיים לאחר שפגעו בהן.

סימון וימיני מואשמים בעבירות של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, השמדת ראיה, אי ציות לרמזור אדום ופניית פרסה. בנוסף לכך מואשם שלום ימיני גם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ואיומים.

בנוסף לכתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה להאריך את מעצרם של השניים עד לתום ההליכים המשפטיים מחשש שינסו לשבש את ההליך המשפטי, ינסו להתחמק מהליכי השפיטה, ינסו להשפיע על עדים או להעלים ראיות. החששות הללו מבוססים, על-פי הבקשה, על מעשיהם של השניים שהפקירו את מיטל אהרונסון ואת חברתה מייד לאחר שפגעו בהן, נמלטו ממקום הדריסה וניסו להעלים את הראיות. טעם נוסף להארכת מעצרם הוא הסיכון לשלום הציבור הכרוך בהיותם חופשיים הנשען על האופן חסר האחריות שבו נהגו ברכב.

נדברו להימלט מן השוטרות

סימון וימיני דרסו את אהרונסון ואת יזדי בג'יפ הטויוטה לנד קרוזר שבו נהגו ב-17 באוקטובר בשעה 03:00 לפנות בוקר. זאת לאחר שניסו להימלט משוטרות שעצרו את חברם, ויקטור לביא, שנהג ברכב לפניהם תחת השפעת משקאות משכרים.

השוטרות סימנו לרכב לעצור, ולביא עצר את רכבו מלפני השוטרות. לביא ירד מהרכב, מסר לידי אחת השוטרות את רישיונות הרכב, ונתבקש על-ידי השוטרת השנייה לעבור בדיקת שכרות על דרך של נטילת דגימה של אוויר הנשוף מפיו למכשיר "נשיפון", לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז.

על-פי כתב האישום, שני הנאשמים ירדו מהרכב, הסתודדו ביניהם וגמרו אומר להסתלק מן המקום עם הרכב ולברוח מהשוטרות. הם חזרו אל הרכב, נכנסו לתוכו, כאשר סימון התיישב במושב הנהג וימיני במושב שלידו.

סימון התניע את הרכב, והחל בנסיעה מן המקום בעידודו של ימיני, לכיוון רחוב הירקון בתל אביב. משם המשיכו הנאשמים בנסיעה לכיוון רחוב מרמורק בתל אביב, עד הגיעם לצומת הרחובות מרמורק ואבן גבירול, שם פנו שמאלה מרחוב מרמורק לרחוב אבן גבירול במסלול הנסיעה מדרום לצפון.

ימיני נהג ברכב ודרס את שתי הנשים

בשלב כלשהו של הנסיעה המתוארת לעיל, החליפו הנאשמים ביניהם בהסכמה את מקומות הישיבה, כאשר ימיני עבר לשבת במושב הנהג ולנהוג את הרכב, וסימון עבר למושב שלידו בידיעתו ובהסכמתו של סימון. זאת על אף שימיני היה באותה עת בפסילת רישיון ועל אף שסימון ידע את העובדה הזאת.

הנאשמים המשיכו בנסיעה ברחוב אבן גבירול, במסלול הנסיעה מדרום לצפון, במהירות גבוהה מן המותר, וחצו את צומת הרחובות אבן גבירול וצייטלין כשהרמזור בכיוון נסיעתם אדום. באותה עת, חצו את הצומת מיטל אהרונסון ז"ל, וחברתה מלי יזדי בהליכה במעבר חצייה על רחוב אבן גבירול, בחלק הצפון-מזרחי של הצומת, משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשמים, כאשר הרמזור במסלול חצייתן ירוק.

"הנאשמים נהגו ברכב כשהם נתונים תחת השפעת משקאות משכרים, במהירות גבוהה לתנאי הדרך, כשהם שווי נפש לאפשרות התוצאה הקטלנית והחבלנית של הנהיגה ברכב באופן ובנסיבות בהן היא בוצעה על ידם. הנאשמים המשיכו בנסיעה רצופה ופגעו בעוצמה במיטל ובמלי, עם חלקו הקדמי-שמאלי של הרכב. (להלן - הדריסה). כתוצאה מן הדריסה הועפו מיטל ומלי למרחק של מספר מטרים: מיטל נפגעה אנושות ומותה נקבע מספר דקות לאחר מכן, ואילו מלי נפגעה פגיעה רב-מערכתית הכוללת דמם קרקפתי ותת עכבישי במוח, שברים בחיבור מפרק הירך לאגן משמאל, ב-9 צלעות מימין, בעצם החזה, ב-6 חוליות שונות בגב (חלק מהשברים מלווה בתמט חלקי), בעצם הבריח, באמת יד ימין, בשוק רגל שמאל. מלי אושפזה במחלקת טיפול נמרץ ונזקקה למספר ניתוחים", נטען בכתב האישום.

"מייד לאחר הדריסה, כשהנאשמים יודעים שפגעו באדם שנותר שרוע על הכביש, לא עצרו את הרכב ולא הגישו לנפגע עזרה שהיה ביכולתם להגיש באותה עת", מוסיף התובע עו"ד חיים ויסמונסקי, נציג פרקליטות מחוז תל אביב שהגיש את כתב האישום.

ימיני איים על סימון שלא יסגיר מעורבותו

עוד נטען בכתב האישום כי הנאשמים המשיכו בנסיעה ברכב ברחוב אבן גבירול מכיוון דרום לצפון, ופנו ימינה לרחוב דוד המלך, תוך שהם סוטים במהלך הפנייה בשל מהירות הנסיעה, אל מסלול הנסיעה הנגדי. משם המשיכו הנאשמים בנסיעה תוך הגברת מהירות נסיעתם, חציית צומת כשהרמזור בכיוון נסיעתם אדום וביצוע פניית פרסה לשמאל במקום בו הוצב תמרור האוסר זאת.

בסמטה סמוכה, עצרו הנאשמים את הרכב, וימיני דרש מסימון להתחלף עמו במקומות הישיבה ברכב. סימון שב אל מושב הנהג וימיני עבר להתיישב במושב שלצדו.

באותה עת איים ימיני על סימון בכוונה להפחידו, לבל יספר על מעורבותו בדריסה, שאחרת ישחט אותו ויפגע בבני משפחתו ודרש ממנו לנקות את כל הסימנים המפלילים ברכב בכוונה למנוע את השמוש האפשרי בהם כראיה.

בעקבות דרישה זו ועל-פי הנחיותיו של ימיני ניקה סימון את ההגה, מוט ההילוכים ומקומות נוספים, באמצעות חולצתו, בהם סבר שיכולות להימצא טביעות אצבעות של ימיני ושלו, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהן לראיה.

לאחר מכן, עזב סימון את מקום החניה רגלית, והלך לכיוון רחוב ארלוזורוב, שם פגש באקראי במכרים, שעברו עם רכבם במקום. הוא החליף עם אחד מהם חולצות, וקיבל ממנו את חולצתו. לאחר שחשש כי נותרו טביעות האצבעות ברכב, שב אל מקום החניה וניקה פעם נוספת, עם החולצה שקיבל, את הרכב בכל מקום בו סבר כי עלולות להימצא טביעות אצבע של ימיני ושלו.

הפרקליטות: אחריות משותפת לתוצאות המחרידות

לטענת הפרקליטות, לא זו בלבד שנהג הרכב הדורס נחשב למבצע עבירות ההריגה והחבלה החמורה, אלא שבנסיבות המקרה הזה מואשם גם הנוסע שליד הנהג באותן עבירות. עוד הוסיפו בפרקליטות כי מכיוון שימיני וסימון החליטו יחד לברוח עם הרכב מהמקום בו נעצר לראשונה לבדיקת השוטרות בנמל תל אביב, ומכיוון שנכנסו לרכב כשהם שתויים ואינם במצב המאפשר להם לנהוג, והתחלפו ביניהם במהלך הנהיגה, הרי שניהם אחראים ביחד לגרימת התוצאות המחרידות של הדריסה.