יינות אדומים ולבנים מרוב מדינות אירופה מכילים מינונים מסוכנים של שבע מתכות כבדות לפחות.
למרות שכוס אחת מרוב היינות המזוהמים אינה רעילה, שתייה של כוס יין אחת ביום - הרגל מקובל באירופה ובאמריקה הצפונית והדרומית - עלולה להיות מסוכנת מאוד. כך מזהירים חוקרים מאוניברסיטת קינגסטון שבלונדון.
החוקרים חישבו את גבול המינון המסוכן (THQs) של יינות מ-15 מדינות באירופה, דרום אמריקה והמזרח התיכון. דרך המדידה פותחה על-ידי המשרד האמריקני להגנת הסביבה במטרה לקבוע רמות בטוחות של חשיפה תדירה וארוכת טווח לכימיקלים שונים.
THQ מעל 1 מצביע על סיכון בריאותי. יינות רבים, גילו החוקרים, הכילו THQ שנע מ-50 ועד 200 לכוס משקה. מספר יינות הכילו THQ קרוב ל-300. לצורך השוואה, THQ שמעלה את החשש מזיהום של מתכות כבדות במאכלי ים נע בדרך כלל בין 1 ל-5.
החוקרים הופתעו מהממצאים ומקווים כי הרשויות וארגונים האחראים על בטיחות המזון יבחנו אותם. תעשיית היין לדבריהם, צריכה לחפש אחר דרכים לסלק את המתכות מהיין, או לגלות מהיכן הן מגיעות ולמנוע זאת.
היונים המתכתיים שהופיעו ברוב הזיהומים היו ונדיום, נחושת ומנגן. ארבע מתכות אחרות עם THQ למעלה מ-1 נמצאו גם כן: אבץ, ניקל, כרום ועופרת.
כ-30 יונים מתכתיים אחרים נמדדו ביינות, אך לא ניתן היה לחשב את ה-THQ שלהם מאחר ולא ידוע מהן רמות החשיפה היומיות הבטוחות למתכות אלו.
כל היונים המתכתיים הללו עלולים לגרום לבעיות, אך הזיהום ממנגן מדאיג במיוחד מומחים מתחום העצבים והרעילות שחוששים מההשפעות שיש לעיכול ממושך של החומר הכימי, במיוחד כשלא מדובר בכוס אחת מדי פעם אלא בכוס משקה ליום.
הצטברות מנגן במוח נמצאה קשורה למחלת פרקינסון.
יינות מאיטליה, ברזיל, ארגנטינה
צילום: מעמיד בסימן שאלה את היתרונותעל בסיס מקסימום ה-THQ שנבדק ביינות מכל מדינה, הנה רשימת ה'עבריינים' הגדולים ביותר:
* הונגריה
* סלובקיה
* צרפת
* אוסטריה
* ספרד
* גרמניה
* פורטוגל
* יוון
* צ'כיה
* ירדן
* מקדוניה
* סרביה
ערכי ה-THQ של היינות מהונגריה וסלובקיה היו מעל 350. ערכי ה-THQ ביינות מצרפת, אוסטריה, סספרד, גרמניה ופורטוגל - המייצאות כמויות גדולות של יין לארצות הברית - היו מעל 100.
ערכי ה-THQ ביינות מארגנטינה ואיטליה לא היו גבוהים במידה משמעותית.
כשקונים בקבוק יין, הדבר היחיד שאפשר ללמוד מהתווית שעליו היא כמות האלכוהול. החוקרים מקווים שבעתיד תוויות אלו יציינו גם את הכמויות של המתכות הכבדות שהיין מכיל. יינות רבים אינם מכילים מתכות אלו, לכן יש לאפשר לצרכנים להחליט אם הם רוצים לשתות יין המכיל מתכות או לא.
מקור המתכות הכבדות אינו ידוע. החוקרים משערים כי מקורות אפשריים כוללים את הקרקע בה גדלים ענבי היין, את תרסיסי קוטלי הפטריות בהם משתמשים על הענבים, ואולי זיהום מהשמרים המשמשים להתססת היין.
החוקרים לא מדדו את המתכות הכבדות ביינות באופן ישיר, אלא חישבו את ה-THQ מנתונים שפורסמו בעיתונים מדעיים. מאחר ואין נתונים על מתכות כבדות ביינות מארצות הברית, הם לא כללו את צפון אמריקה בניתוח הנתונים שלהם.
החוקרים מחפשים כעת אחר בסיס נתונים לאומי שיוכל לגלות את הקשר בין בעיות בריאות לצריכת יין יומית, ולברר אם לאנשים השותים יין יש ריכוזים גבוהים יותר של מתכות כבדות בגוף לעומת אלו המתנזרים ממשקאות חריפים.
במסגרת המאמר שפרסמו, ציינו החוקרים, כי שתיית יין אדום נמצאה קשורה ליתרונות בריאותיים מאחר והיין מכיל חומרים נוגדי חמצון. יחד עם זאת, הממצאים לגבי הרמות המסוכנות של היונים המתכתיים עלולים להעמיד בסימן שאלה את יתרונות היין האדום.
- הממצאים פורסמו בגיליון 29 ב-אוקטובר של "Chemistry Central Journal".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה