שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן הודף בחזרה (יום ה', 30.10.08) מתקפת שופטי העליון, חברי הוועדה לבחירת שופטים, השופטים אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי. השניים התגייסו לתמוך בנשיאת בית המשפט העליון בעמדתה נגד מינוי שופטים בממשלת מעבר.
בתגובה למכתבה החריף של השופטת פרוקצ'יה שבו מתחה ביקורת בין היתר על "סגנונו" של השר פרידמן וחזרה על עמדתה כי אין למנות שופטים בממשלת מעבר, מצביע השר על מינויים לעליון בתקופת ממשלת מעבר של השופטים ביניש וטירקל. עובדה שלדבריו "מעידה כמאה עדים שאין בהליך המינוי לעליון בתקופה זו קושי, קל וחומר שאין קושי במינוי לבתי המשפט המחוזיים והשלום".
פרוקצ'יה ניסתה לשכנע
פרידמן מוסיף כי הוא חולק על העמדה של פרוקצ'יה שבה ניסתה לשכנע אותו לפיה אין ראוי למנות "לתפקידים ציבוריים בשירות הציבור" בתקופת ערב בחירות. השאלה המרכזית הדגיש השר, "האם קיים כלל משפטי האוסר זאת, ואם כן מי צריך לחוקק כלל זה?".
"בעיני", אומר פרידמן לפרוקצ'יה, "הנושא הוא בתחומה של הכנסת שלא קיבלה את עמדתך". מדובר בחוק יסוד הממשלה הקובע כי "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה...תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה".
העובדה כי את סוברת שאין מקום למנות כיום לתפקידים ציבוריים, "אינה הופכת סברה זו השנויה כאמור במחלוקת לחוק או לדין". יתרה מכך, "אילו הלכה כזו נפסקת על-ידי בית משפט העליון היה הדבר מלמד על סכנותיה של חקיקה שיפוטית החורגת מתחומי ועל השיבוש שהיא עלולה לגרום למערכי השלטון".
סגולה בדוקה לביורוקרטיה
הממשלה לדבריו ממנה באופן שוטף עשרות ואולי מאות מינויים והעובדה כי תקופת בחירות יכולה להמשך זמן רב, הרי "שעצירת הליכי מינויים בכל מערכי השלטון תגרום לשיבושים חמורים, תגביר את הביורוקרטיה ותגרור סחבת חמורה פי כמה מזו שאנו סובלים ממנה כבר היום".
גם אם הייתה מתקבלת העמדה לפיה תחול ההגבלה על המינויים רק על חלק, ויידרש "איזון" בין שיקולים שונים, יתעורר לדבריו "קושי נוסף הנעוץ בצורך להחליט לגבי כל מינוי ומינוי האם ניתן לעשותו אם לאו. מובן שיהיה צורך בחוות דעת משפטית ביחס לאפשרות המינוי וזו תהיה צפויה להיבחן בבית המשפט".
זוהי לדבריו, "סגולה בדוקה להגדלת הביורוקרטיה, הסחבת ועודף המשפטנות וההתדיינות הקיימים כבר היום בישראל".
קושי פסיכולוגי להפריד
פרידמן שב ומותח ביקורת על התנהלות השופטים בוועדה. "אני רואה קושי חמור בעובדה ששופטי בית המשפט העליון במעמדם כחברי הוועדה סבורים שיש בכוחם להציע פירוש מחייב לדין החל על הוועדה". מדובר לדבריו ב"קושי פסיכולוגי" של השופטים "להפריד בין המעמד כיושבים בדין לבין המעמד כחברי הוועדה שבה הם נדרשים לנהוג ככל חבר אחר". במסגרת הוועדה הוא מוסיף, "אין לכם סמכות מיוחדת לפרש את הדין ועליכם לקבל את דעת הרוב, מה גם שזו נתמכה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה".
פרידמן כותב עוד בהקשר זה כי הוא מניח שפרוקצ'ה "מודעת" להלכות בעניין מעמדה של חוות דעת היועץ המשפטי.
באשר לאמון הציבור אליו מתייחסת פרוקצ'יה במכתבה, אומר פרידמן, כי מסקנותיה שגויות לחלוטין. "לא ראיתי שמינויים של השופטים ביניש וטירקל פגע אז באמון מוסדות השלטון או בבית המשפט העליון". באשר למצב היום, עד כמה שניתן לשפוט, הוא מוסיף, "עמדת הרוב המכריע בציבור מנוגדת לעמדתכם ותומכת במינויים. עובדה היא שגם בכנסת נשמעו קריאות משני צידי הבית בעד המינויים".
הציבור - קורבן הסחבת
למעשה אומר פרידמן, הציבור, ש"הוא הקורבן האמיתי של הסחבת בבתי המשפט, מבין היטב שקבלת עמדתכם פוגעת בו, גוררת הגברת הסחבת בבתי המשפט, הגברת הביורוקרטיה והתדרדרותה בשירות לאזרח ובאכיפת החוק". דווקא הימנעות ממינויים היא זו שגוררת "ערעור אמון הציבור בבתי המשפט במערכת אכיפת החוק".
פרידמן מציע לפרוקצ'יה ולשופט לוי שהתבקש לעיין אף הוא במכתב התגובה לשופטת פרוקצ'יה, ל"עיין בעמדותיהם של הפרשנים השונים על-מנת להיווכח בהיקף הנזק שעמדתכם גורמת לבתי המשפט בכלל ולבית המשפט העליון בפרט".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה