"התנהגות התלמיד תשוקלל בציון"

5 העקרונות המנחים

• המורה והמנהל הם הסמכות העליונה והאחרונה בפני התלמיד;
• הורים יגיעו לבית הספר בהזמנה ובתיאום מראש בלבד;
• תלמיד מפריע יורחק מהכיתה או מבית הספר;
• התלמיד אחראי להתנהגותו ולתוצאותיה בהתאם לחמשת העקרונות;
• ציוני התלמיד ישקפו את נוכחותו והתנהגותו.

מעמדו הירוד של המורה בבתי הספר אינו דבר חדש, ויש מי שמבקש לשנות את המצב. החוקרת דר' עינת וילף ויו"ר ארגון המורים רן ארז עומדים מאחורי הקמתה של תנועה ציבורית חדשה תחת השם "תנו למורים ללמד", שנועדה להחזיר למורים את כבודם האבוד תוך קביעת עקרונות מנחים.

מורים, מנהלים, הורים, ופעילי ציבור טוענים כי מדיניות ארוכת שנים הוציאה מידי גורמי החינוך את הסמכות שהייתה בידיהם, מה שהביא מורים ותלמידים רבים מופקרים לגורל של אלימות, השפלות וונדילזם שבה אינם זוכים ללמד וללמוד.

התנועה הציבורית מבקשת תנאים מינימליים למורים. היא גורסת כי זכותו של כל מורה להיכנס לכיתה בתחילת השיעור, כשכל התלמידים נוכחים וישובים במקומותיהם, ערוכים לשיעור לאחר הכנת שיעורי בית, וללמד את מלוא זמן השיעור בלי שיהיה חשוף להפרעות. כמו-כן הם מבקשים להרחיב את סמכותם לסלק תלמידים מופרעים.

ראש העירייה לא יוכל להשפיע

בחמש עקרונות שניסחה, התנועה דורשת בראש ובראשונה לנטרל השפעות חיצוניות למערכת מצד ראשי ערים, פוליטיקאים וכדומה המנסים להשפיע במקרים של אלימות בית-ספרית, מתן ציונים וקביעת תוכנית לימודים. במקרה של התערבות פסולה תפעל התנועה הציבורית לשבירת הכלים באמצעות השבתת בית הספר. לפי העיקרון הראשון, כל בעיה של תלמיד תידון מול המורה והמנהל בלבד. עיקרון זה מושלם בידי עיקרון אחר המבקש להדיר את רגלי ההורים מבתי הספר. לאלו יתאפשר לפנות למורי ילדיהם אך ורק במסגרת ימי הורים או בפגישות שנקבעו מראש באמצעות מזכירות בית הספר, ולא כל אימת שמתחשק או באמצעות הגעה יזומה לבית הספר.

העפת תלמיד - על אחריותו

עיקרון נוסף מציע סילוק, או בלשון מכובסת "הרחקה" של תלמיד מפריע מהכיתה ובמקרי קיצון מבית הספר, עד שהתלמיד יקבל על עצמו את כללי המרות. עד אז יהיו פטורים המורים מאחריות כלשהי כלפיו. העיקרון הבא נגזר למעשה מהשני וטוען כי התלמיד הוא האחראי הבלעדי למעשיו לתוצאותיהם. באשר לתלמידים שהורחקו מן הכיתות ועדיין נותרו בשטח בית הספר, מבקשת התנועה לסייע להנהלות בתי הספר למצוא להם פתרונות חלופיים עבורם.

נוכחות בכיתה כמדד לציון

גם הנושא הרגיש ביותר מבחינת התלמיד, הציון, מקבל ביטוי בעוד עיקרון. על-פי המיתווה המוצע, לא יינתן ציון מלא במקצוע כלשהו אם אחד ממרכיביו הבאים אינו שלם: אלימות פיזית ומילולית, אי-נוכחות, אי-עמידה בזמנים, אי-הכנת שיעורי בית ואי-השתתפות בשיעורים.

הגנה על המורים והמנהלים

תנועת "תנו למורים ללמד" תדרוש ביטחון למורים ולמנהלים הן באמצעות החמרת עונשים על מקרי אלימות והן באמצעות חקיקת "חוק מעמד המורה והמנהל" שיחייב את מערכת החינוך להגיש מיידית תלונה במשטרה ולנקוט בהליכים משפטיים בכל מקרה של תקיפת מורה או מנהל בשטח בית הספר או מחוצה לו בידי תלמיד. כן היא דורשת החמרת ענישה של הורים שתקפו (אפילו מילולית) את מי מאנשי הסגל החינוכי, תוך תיאום הגשת תלונה למשטרה בתיאום עם הנתקף. במקרים מסוג זה, תפעל התנועה הציבורית לתת לכל מורה ומנהל שהותקף גב משפטי וציבורי ללא כל תמורה.

למרות שנראה מן האמור לעיל כי צעדיהם של מורים יוצרו, הרי שארגון ההורים הארצי יוביל במסגרת המהלך את ביטול ועדי ההורים, ובמקומם הקמת ועדה בית-ספרית משותפת להורים ולמורים. בחברי הוועדה יוכלו להימנות רק הורים שילדיהם אינם מהווים גורם מפריע ללימודים. ועדה זו תהיה אמונה לווסת את הקשר בין ההורים לבית הספר, ותנקז אליה את כלל בקשותיהם שאינן במסגרת ימי הורים ופגישות שנקבעו ותואמו מראש.

סרטונים מבזים מהאינטרנט

בתנועה הציבורית החדשה שורה של אישים, ובהם אריה לוקר (יו"ר התאגדות המנהלים, איציק מימון (יו"ר ארגון ההורים הארצי), יוסי נשרי (ראש עיריית קריית אונו), ענת כנפו (מיסדת "הברית החינוכית"), פרופ' עמוס רולידר (ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות), פרופ' עפרה מייזלס (דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, ובועז טופורובסקי (יו"ר התאחדות הסטודנטים).

במסיבת העיתונאים להשקת קמפיין תנועת "תנו למורים ללמד" נאמר כי הוא פרי עבודה של מחקר מדעי בנושא, ועל-מנת להמחיש את מצבו הירוד של המורה הישראלי הוצג

צילום: רן ארז ודר' עינת וולף [ניב קנטור]