אלינור ואלכס בן יעקב תבעו את חברת גבולות רהיטים (1998) בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 108,516 שקל לאחר שלא היו מרוצים מריהוט יוקרתי שרכשו. מכתב התביעה עלה שהזוג הזמין מהנתבעת ריהוט בעלות של 97,900 שקל ושילם מקדמה בסך של 20,000 שקל. לטענתו, לא כל הריהוט סופק והפריטים שסופקו היו פגומים ולקויים ולא תוקנו חרף בקשותיהם. "עם קבלת פריטי הריהוט הראשונים, התגלו כשלים ופגמים. פנינו לנתבעת בבקשה שתעמוד בהתחייבויותיה אך היא דחתה אותנו באמתלות שונות. בחלוף הזמן התגלו פגמים נוספים בין היתר, באופן ביצוע העבודה, בצבע ובאיכות החומר בו השתמשה הנתבעת לייצור הרהיטים". לדברי הזוג, לאחר שהנתבעת לא תיקנה את הפגמים ולא סיפקה את כל הריהוט נאלץ להודיע לה על ביטול העסקה וביקש להשיב את כספו. "הנתבעת עשתה עושר ולא משפט כשגבתה מאתנו עבור ריהוט ברמה גבוהה ובפועל סיפקה עבודה רשלנית".
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהריהוט שסופק הצריך תיקונים מינוריים. "לקחנו את הפריטים לתיקון אולם התובעים הפרו את ההסכם כשביקשו לשנות את הריהוט, חדשות לבקרים, ולא הסדירו את התשלומים המוסכמים. משכך לא החזרנו את הריהוט שתוקן ולא סיפקנו את שאר הרהיטים שנשארו בנגריה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה והגישה תביעה שכנגד בסכום של 83,947 שקל בה טענה שהזוג הפר את ההסכם עמה, גרם לה נזקים ועליו לפצותה.
בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת רונית פינצ'וק-אלט, את שתי התביעות. לדבריה, מעיון ב"סקיצות" שהגישו הצדדים לא ניתן היה להבין כיצד על הריהוט להיראות, מידותיו ופרטים מהותיים אחרים. השופטת פינצ'וק, הפנתה להצעת המחיר של הנתבעת שהייתה קצרה ולא כללה תאור, שרטוטים ומידות אלא סכומים בלבד. ההצעה גם לא פירטה חומרים, מועדי אספקה, מועד ביצוע תיקונים וביצוע תשלומים. "מערכת יחסים אמורפית זו, העניקה לצדדים גמישות בזמן אמת, אלא שכעת, עומדת היא בעוכריהם. מחד מקשה היא על התובעים בהוכחת טענותיהם שסופק להם ריהוט פגום ושונה משסוכם, בין היתר במידותיו וכד' וכי הנתבעים הפרו את ההסכם. מאידך, מקשה היא על הנתבעת בהוכחת טענותיה בדבר השינויים הרבים שביקשו התובעים, עמידתה בדרישותיהם, אי עמידת התובעים בתשלומים והפרתם את ההסכם". בנסיבות העניין לא הטילה השופטת פינצ'וק, הוצאות על הצדדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה