השוכר לא הצליח להתחמק מדמי התיווך

דוד אליהון, מתווך דירות, תבע את שלמה עטייה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא שילם לו דמי תיווך. מכתב התביעה עלה שעטיה, חתם על הסכם תיווך, בהתאם לחוק המתווכים ותקנות המתווכים במקרקעין, בו נאמר שהגיע למושכר הודות לאליהון ועליו לשלם דמי תיווך. חרף זאת ניסה עטייה להתחמק, שלא כדין, מתשלום דמי תיווך והתעקש שאינו חייב לשלמם.

בכתב ההגנה טען עטייה, שחודש וחצי לאחר שביקר במושכר עם אליהון, הלה הודיע שאינו "מטפל" במושכר ו"ירד מהדירה" והציע לו את פרטי המשכירה. לאור זאת התעקש ששכר את הדירה בעצמו ולא הודות לפעולותיו של אליהון. כמו-כן שהיה פטור מתשלום דמי תיווך לאור מצבה הירוד של הדירה ואכזבתה של אשתו. עטייה ביקש לדחות את התביעה. אליהון, הכחיש את הדברים והשיב שביצע פעולות תיווך בהקשר לדירה ולא הייתה לו כוונה לבטל את הסכם התיווך עם עטייה ולא חזר בו מכוונתו לגבות דמי תיווך. "ביקרתי במושכר עם עטיה ומסרתי לו את הטלפון של המשכירה לאחר שחתם על הסכם תיווך ובמסגרתו".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, חייבה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, את עטייה לשלם לאליהון 4,123 שקל בתוספת 500 שקל הוצאות משפט.

השופטת קבעה שיש להעדיף את גרסתו של אליהון על פני זו של עטיה. "מעדות התובע עולה שדמי התיווך שולמו לו על-ידי המשכירה לאחר שהודיעה שנרקמה עסקה והתשלום היה עבור חלקה בלבד בדמי התיווך... הנתבע ביקר במושכר וראה את מצבו וחתם על הסכם שכירות רקה לאחר הביקור בו. כך גם לא נטען ולא הוכח שהתובע יצר מצג שווא על מצב המושכר...היה על הנתבע לשלם לתובע דמי תיווך על-פי הסכם התיווך עליו חתם בהיעדר כל ראיה ועילה לביטול זכותו של התובע לקבלת דמי תיווך".