מחקר חדש: האינתיפדה הכפילה את שיעור אורחי המלון הישראלים

אחד השינויים הבולטים ביותר בענף התיירות הישראלית מאז פרוץ האינתיפדה ניכר בהרכבם של אורחי המלון. ההערכה היא שלפני האינתיפאדה רק כ-40% מאורחי המלונות היו ישראלים והיתר אורחים מחו"ל. בשנת 2002 כ-86% מאורחי המלון היו ישראלים, נתון המצביע על הישענות גוברת והולכת על תיירות ישראלית.

כך עולה ממחקר שנערך על-ידי בית הספר לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם התאחדות המלונות הישראלית.

החוקרים, פרופ' אריה רייכל, העומד בראש המחלקה למנהל עסקים וד"ר אביעד ישראלי מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות, ניתחו את האופן שבו תעשית המלונאות מתמודדת עם המשבר המתבטא בעיקר בירידה הדרסטית בתיירות חוץ בישראל.

מהמחקר עולה כי מכורח הנסיבות, ההחלטה להתבסס על תיירות-פנים הוכחה כצעד נבון שהניב תוצאות. החוקרים מצביעים על מספר צעדים נוספים העומדים למנהלי מלונות במטרה להתמודד עם המשבר הנוכחי:

מאמצי שיווק, החלטות תשתית ואחזקה, שינויים במשאבי אנוש ודרישה להתערבות ממשלתית. בכל קטגוריה יכולים המנהלים ליישם מספר שיטות, והם עושים זאת בהתאם לחשיבות שהם מייחסים לכל החלטה. בין ההחלטות מסוג זה ניתן לכלול: קמפיינים של שיווק משותפים עם סוחרים מקומיים; שיווק שירותים חדשים כגון אירועים משפחתיים או שירותי קייטרינג; הפחתת ימי עבודה לעובדים; דחיית טיפולי אחזקה שונים; הגדלת אשראי או דחיית תשלומים מתוכננים; דרישה לתמיכה ממשלתית בתשלומי מיסים ועוד. "חקרנו למעלה מ-20 שיטות בהן מנהלים משתמשים", מציין ד"ר ישראלי.

החוקרים גילו מספר סטיות בין החשיבות שמנהלים מקנים לדרכי פעולה מסוימות לבין מה שהם מבצעים בפועל. רק בארבעה מקרים - הקפאת תשלומים, הורדת מחירים במבצעים מיוחדים, הפחתת עלויות ודחיית תחזוקה- הייתה התאמה בין יישום שיטות פעולה וחשיבות שיטות אלה.

החוקרים קובעים שנראה כי למנהלים יש תוכנית חבויה שמשפיעה על התנהגותם. "היינו מצפים למחאות רחבות וללחצים נגד הגישה השאננה שהממשלה מפגינה כלפי ענף המהווה 8% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה", מסביר רייכל. "מסיבה כלשהי, זה לא קורה".

"שיטות המיושמות כיום על-ידי מנהלים בתחום האחזקה ומשאבי האנוש עלולות להתגלות בטווח הארוך כשיטות לא אופטימליות", מסביר ישראלי.

"על-ידי דחיית תחזוקה, לדוגמא, מנהלים מקשים על הענף את היציאה מהמשבר; הם יצטרכו להשקיע באופן משמעותי כדי להביא את בתי המלון שלהם לעמידה בסטנדרטים כשהמשבר יחלוף. ולכן, מוטב להם להגביל את שירותי המלון בטווח הקצר".

גם נושא משאבי האנוש הינו שיקול חשוב. עד לפרוץ האינתיפאדה, הועסקו בתחום התיירות הישראלי כ-45 אלף עובדים. מהם נותרו כיום רק כ-12-15 אלף. "ידע רב וניסיון ירדו לטמיון," מסביר ישראלי. "בכל ענף יש גורמי מפתח להצלחה. בענף המלונאות, אחד מהגורמים האלה הוא איכות כוח-האדם. אם הוא נפגם, ייקח לענף זמן רב להתאושש.

"ניתן להשוות זאת למשבר בהיי-טק," הוא מסביר. "כאשר חברות גדולות פוגעות בתקציב המחקר ופיתוח - שהוא גורם הצלחה קריטי בענף - כאשר הכלכלה מתאוששת הן אינן יכולות לשווק מוצרים חדשים מהר. ענף המלונאות נשען על כוח האדם שלו. אם העובדים מפוטרים, ייקח לענף זמן רב להתאושש ולצאת מהמשבר".

החוקרים הגיעו למסקנה ששיווק לשווקים מקומיים בלתי מנוצלים הינו מקור בעל ערך רב ליצירת והגדלת אורחים פוטנציאליים חדשים. כך למשל, מדובר על השוק הדתי-חרדי, שוק של אנשים הסובלים מנכויות ושוק העובדים הזרים כשווקים לא מנוצלים.

"מנהלים אינם מוכנים תמיד לבדוק שווקים חדשים אלה מפאת חשש כי הכדאיות הכלכלית מוגבלת", מסביר ישראלי, "אולם אלה שבדקו, כבר הבחינו בשיפורים ניכרים".