זהירות, מעליות רדיואקטיוויות

למי שנוסע בימים אלה לצרפת מומלץ לבדוק היטב על מה הוא לוחץ כאשר הוא עולה במעלית. הגוף המפקח על הבטיחות הגרעינית בהודו הודה השבוע כי פסולת גרעינית נשלחה מהודו לצרפת כדי לייצר שם כפתורים למעליות.

החברה הצרפתית מפלק מסרה כי שלחה אלפי כפתורי מעליות שיוצרו מהחומר המיובא לחברה-בת של יצרנית המעליות האמריקנית אוטיס, וזו הרכיבה אותם הקיץ לפחות ב-500 מעליות במדינה. אוטיס הודיעה כי היא מסירה כעת את הכפתורים, לאחר שרשות הבטיחות הגרעינית בצרפת (ASN) הודיעה השבוע כי 20 פועלים שטיפלו בכפתורים הללו נחשפו לרמות יתר של קרינה.

הפועלים הצרפתים נחשפו למנות רדיואקטיוויות בשיעור 3-1 מיליסיוורט (mSv). על-פי החוק בצרפת, המנה המקסימלית המותרת לבני אדם שאינם עובדים בתעשיה הגרעינית היא 1 mSv לשנה. ASN אומרת כי היא מדרגת את התקרית בחברת מפלק ברמה 2 בסקאלת האירועים הגרעיניים הבינלאומיים. סקאלה זו היא בין אפס, שפירושו שאין סיכון בטיחותי, לבין 7, שפירושו אסון.

רשות הבטיחות הגרעינית הצרפתית אומרת כי הכפתורים הכילו שרידים של קובלט 60, חומר רדיואקטיווי. ארבע חברות הודיות ייצרו את הרכיבים, מסר פקיד הודי, אך עדיין לא ברור מהיכן הגיע החומר המזוהם, אף שהעקבות הובילו למפעל במדינת מהרשטרה שבמערב הודו.

חברת מפלק רכשה את החומר לכפתורים משתי חברות בהודו. הן מצידן רכשו את חומר הגלם מחברה נוספת, פלדת SKM, שהשיגה אותו מבית היציקה ויפרס, ליד העיר קופולי. סבורים כי ויפרס התיך פסולת גרעינית כדי לייצר פלדה.

"אנחנו הולכים לאחור בעקבות השרשרת", אמר סטיה פאל אגרוואל, ראש החטיבה לבטיחות רדיולוגית בגוף המפקח על האנרגיה הגרעינית בהודו, לכתב סוכנות הידיעות הצרפתית. בהודו מחייבים בתי יציקה לנטר על זיהום גרעיני לפני ההתכה. אבל אין מחייבים שם חברות להתקין גלאים לאיתור חומרים הנגועים ברדיואקטיוויות במטענים בנמלים.

גם פקידים בשוודיה מסרו בתוך כך כי מצאו עקבות קלושים של רדיואקטיוויות בפריטי פלדה שיובאו מהודו.

הביקוש לפסולת גרעינית גדל בהודו עקב הגאות בבנייה ובייצור התעשייתי. הודו מייבאת כ-3.1 מיליון טונות פסולת כזאת לשנה, והפיקוח עליה הוא לעתים תכופות רופף ואף רשלני.

לפני ארבע שנים מתו 10 פועלים בהתפוצצות במפעל פלדה בשעה שהתיכו פסולת ברזל שהכילה תחמושת חיה.