השופט: העבודה הפרה התחייבות לסופר המנוח

חמישים שנה אחרי פטירתו, יזכה הסופר האידי המנוח דוד פינסקי להנצחה בחסות בית המשפט העליון, ודירתו תירשם סופית בבעלות מפלגת העבודה. בהחלטה מתח השופט רובינשטיין ביקורת על מפלגת העבודה על הפרת ההבטחה להנציח את הסופר בתמורה למתנתו - דירה בחיפה.

בית המשפט העליון דחה (יום ה', 23.10.08) את בקשת נכדו של הסופר, גבריאל פינסקי, לבטל את החלטת בית המשפט לפיה הבעלים של מחצית הדירה שהוריש סבו בחיפה היא מפלגת העבודה. הנכד, פינסקי, טען בערעור כי מפא"י גלגולה הקודם של העבודה, הפרה את ההתחייבות לסבו, הנצחתו על-ידי הקמת מועדון או ספריה בשם "יד פינסקי", ולפיכך המתנה מבוטלת.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את הבקשה וקבע כי ניתן לרשום את הדירה בבעלות חברת בית ארלוזורוב שבבעלותה נכסי העבודה. הוא הוסיף כי נכונה טענת הנכד כי העבודה לא עמדה בהתייבותה להנצחה, אלא שלדבריו "המעוות יכול לתקון: בשנה הבאה 2009, שנת ה-50 - היובל - לפטירת הסופר המנוח, מועד מתאים לקיומו הראוי של ההסכם".

השופט הורה לעבודה לקבוע שלט בפתח הבנין שבו ייאמר: "יד פינסקי - מועדון (מפלגת העבודה) ע"ש דוד פינסקי ז"ל. על דלת הדירה ראוי להתקין שלט דומה. בתוך הדירה יש מקום לשלט הנצחה שיכלול בעברית ביידיש ובאנגלית את עיקרי קורות חייו ושמות יצירותיו של דוד פינסקי המנוח, ומוצע כי גם שמה של אשת המנוח, הודל פינסקי ז"ל יוזכר (כעולה מן החומר רצו בכך היורשים)". השופט הוסיף כי ראוי שכתבי המנוח יימצאו במקום ואולי ספרות נוספת. "חדר אחד ישמש כחדר קריאה למעוניינים. המועדון יוכל לשמש את המפלגה לאירועים מפלגתיים או תרבותיים. אין כל מניעה לכך שהרי העזבון התקשר בהסכם עם מפא"י והמנוח היה איש תנועת הפועלים".

העבודה יכולה לשתף פעולה עם גופים אחרים לאירועים תרבות או הרצאות "אך לא לעסקים כלכליים". אם חלילה לא יצלח הדבר "אף שאין לכאורה סיבה שלא, ולא בשמים היא - .. אם המפלגה לא תוכל מטעם כלשהו (לרבות חוסר יעילות מבחינתה) להחזיק את הדירה כיד פינסקי, 'תהיה מפא"י חייבת לקרוא בשם דוד פינסקי המנוח מועדון או חדר קריאה או ספריה בהר הכרמל , ובלבד שהמקום החדש יאושר על-ידי הוועדה".

בהחלטה הוסיף השופט פרטים אודות הסופר המדובר וזאת לדבריו "לתועלת הקוראים את פסק הדין ואולי גם אנשי המפלגה, דור אשר לא ידע מן הסתם". דוד פינסקי, כותב רובינשטיין, היה "מחזאי וסופר שנולד במוגילב בלרוס, גדל במוסקבה ובויטבסק, למד בוינה וישב בוורשה בברלין ובשוויץ, ומאז 1899 חי בניו-יורק עד עלייתו ארצה ב-1949. ראשית דרכו הספרותית הייתה בכתיבת סאטירה והוא פרסם בכתבי עת מגיל צעיר (22). הוא ערך כתבי עת בעיתונות , תנועת הפועלים היהודית בארה"ב ומאז 1903 - התמקד בזו הקשורה לתנועה הציונית".

רובינשטיין כתב עוד כי אחד ממחזותיו של פינסקי הוא "היהודי הנצחי" שהוצג על-ידי הבימה בראשית דרכה. "מחזות רבים שלו זכו לפרסים. עבודתו בשלב מאוחר עסקה גם בשואה. בעלותו ארצה ב-1949 ונזכור כי מעטים היו העולים מארה"ב באותם הימים - התיישב בחיפה ובה היה ביתו מרכז לסופרים צעירים ביידיש". השופט רובינשטין ציין כי הדברים הובאו ממלון הספרות העברית החדשה לאברהם שאנן ומערך פינסקי בכרך 13 באנציקלופדיה יודאיקה באנגלית מאת משה שטרקמן. "לא נמצא ערך באנציקלופדיה העברית".