תושב ירושלים בנה בריכה פרטית על שטח ציבורי

דני עדרי הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר על כך שדחה את בקשתו להאריך מועד שנקצב לו להריסת מבנה שחרג מהיתר.

מהערעור עלה שעדרי, הורשע בחודש מרס 2006, על-פי הודאתו, בבניית בריכה בשטח של 22 מ"ר על שטח ציבורי הגובל בפארק בשכונת רמות. עדרי התבקש בגזר הדין להתאים את שטח הבריכה להיתר לרבות בדרך של הריסה. לדבריו, יזם תוכנית מיתאר שתכשיר את עבודות הבנייה, ומשכך, היה מקום להיעתר לבקשה למתן אורכה. המדינה התנגדה לבקשתו וטענה שהתוכנית שיזם עדרי, לא התקדמה למעט פתיחת תיק "תוכנית בניין עיר" מה גם שסיכוייה להתקבל קלושים וההליכים בה עלולים להימשך מספר שנים. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע שאין להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה והסכים עם המדינה שתוכניתו של עדרי נמצאת בשלב מקדמי ביותר וסיכוייה אינם ידועים, כמו-כן שהכשרת המבנה כרוכה בהליכים מורכבים שעשויים להימשך שנים.

בערעור לבית המשפט המחוזי, טען עדרי שעקב אילוצים טופוגרפיים צירף לגינת ביתו חלק משטח ציבורי מוזנח שטופח על ידו. כמו-כן שלאחר מתן גזר הדין שהעניק לו אורכה של שנה ושלושה חודשים לביצוע הצו, שקד על תוכנית להכשרת הבנייה. המדינה השיבה שלא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים במיוחד כשמדובר בבריכת שחייה שהוקמה על שטח ציבורי, ובחלוף למעלה משנתיים מאז מתן צו ההריסה. כמו-כן שהליכי התכנון והרישוי שיזם עדרי נמצאים בראשיתם. "הסכמנו שבמקום להרוס את הבריכה ימלא אותה המערער בחול אך הוא סירב".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט יורם נועם, את הערעור וקבע שאין להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ואין הצדקה כשנתיים לאחר גזר הדין, לתת לעדרי ארכות נוספות לביצוע צו ההריסה. "נוכח מהות העבירה ונסיבותיה גובר האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי ומן הראוי שלא לאפשר מצב לפיו עבירת הבנייה תונצח לאורך זמן... אין לפנינו מקרה שבו קיים סיכוי לקבל היתר בנייה בפרק זמן שאינו ממושך יתר על המידה".