כביש 5710 לא ייסגר בינתיים

שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, הורתה (יום ה', 23.10.08) לעכב ביצוע פסק דין שהורה לסגור את כביש 5710 המחבר את היישוב חבצלת השרון עם נתניה. הכביש היה אמור להיסגר ביום א' (26.10.08). השופטת קיבלה בכך את בקשת מלון בלו ביי שהגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין, בטענה כי אף שסגירת הכביש תפגע בו לא זומן כצד למשפט שבו ניתן פסק הדין. המלון ביקש מהשופטת נאור לעכב את ביצוע הסגירה עד שיוכרע ערעורו.

על סגירת הכביש הורה ב-18.7.08 שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן, לאחר שקיבל עתירה מנהלית שהגישו חבצלת השרון וצוקי ים נגד הוועדות לתכנון בוניה עמק חפר ומחוז המרכז. השופט רוזן פסק כי הכביש "אינו חוקי".

מלון בלו ביי טען, באמצעות עו"ד יעקב שרגאי, כי הכביש משמש זה 42 שנה דרך גישה ישירה יחידה מכביש החוף אליו. דרך הגישה החלופית היא דרך עקיפה, העוברת דרך רחובותיה הראשיים של נתניה, באופן המסרבל את הגישה למלון ומאריך אותה בכ-45 דקות. המלון גם טוען כי יש בידיו הוכחות כי הכביש הוא חוקי, אך טענותיו לא נשמעו ולא נבחנו בבית המשפט המחוזי כיוון שלא צורף להליך.

לטענת המלון, סגירת הכביש תגרום נזק משמעותי למועסקיו ולאורחיו. הוא הדגיש כי אם לא יעוכב פסק הדין הוא יהיה בלתי הפיך, כיוון שמועצת עמק חפר מתכוונת להרוס את הכביש באופן שישלול את הגישה למלון. המלון טען כי אף שאינו צד לפסק הדין יש לו "זכות עמידה" לערער עליו, וכי שלילת זכות הטיעון שלו בבית המשפט לעניינים מינהליים היא פגם יסודי היורד לשורשו של פסק הדין.

מאז הנוחות

חבצלת השרון וצוקי ים התנגדו, באמצעות עורכי הדין דוד בסון ואלעד סטופל, לעיכוב הסגירה. בין היתר, טענו כי סיכויי הערעור נמוכים מפני שלא הייתה מחלוקת בבית המשפט המחוזי שהכביש אינו חוקי. לטענתן, אם תתקבל - יעוכב הביצוע, ייגרם נזק לשלטון החוק וייפגע האינטרס הציבורי, כיוון שכביש שהוא בלתי חוקי לא ייסגר. כמו-כן תימשך הסכנה לחיי אדם הנשקפת מן הכביש, ויימשכו נזקי זיהום אוויר ונזקי הפחתת ערך המקרקעין.

את החלטתה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור, נימקה השופטת נאור בעיקר ב"מאזן הנוחות". השופטת הסבירה כי מדובר בכביש הפועל כבר 42 שנים, ומשרת אוכלוסיה נרחבת, לרבות המלון, שעמדתו לא נשמעה. כמו-כן לא הוכחה סכנה תחבורתית הנשקפת מהכביש.

השופטת הדגישה כי אינה קובעת עמדה אם יש למלון זכות עמידה להגיש את הערעור ושאלה זו תידון בדיון בערעור. לעומת זאת, כתבה כי סיכויי הערעור עצמו אינם נמוכים בהתחשב בהלכה שלפיה אין להידרש לעתירה אלא אם כן צורף אליה כמשיב מי שעלול להיפגע מקבלתה.