בני המשפחה פעילי טרור והיתר השהייה ניטל

מחמוד ואימן סיאם הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים, עתירה מנהלית כנגד משרד הפנים לאחר שביטל את היתר השהייה של אימן סיאם מסיבות ביטחוניות.

מהעתירה עלה שהזוג סיאם, נישא בשנת 2001 ומאז התגורר בשכונת שיח ג'ראח בירושלים ונולדו לו ארבעה ילדים. בחודש אפריל 2006, הנפיק משרד הפנים לעותרת היתר שהייה בתוקף עד לחודש ינואר 2008 ובחודש יוני 2007, הודיע על הפסקת ההיתר מכיוון שבני משפחתה היו מעורבים בפעילות ארגון טרור. לדברי העותר, הוצע לו לשתף פעולה עם קצין מודיעין בתמורה להשבת ההיתר לעותרת אך הוא סירב מחשש לחייו ולחיי משפחתו. "מעולם לא היינו מעורבים בביצוע עבירות פליליות או ביטחוניות ויש להחזיר את ההיתר כפי שניתן בעבר. ברצוננו לחיות בישראל כזוג נשוי ולגדל את ארבעת ילדנו". העותרים ביקשו לקבל את העתירה.

משרד הפנים השיב שיש לדחות את העתירה בשל המלצת גורמי הביטחון ומידע ביטחוני נגד משפחתה של העותרת הקושר אותם לארגון חמאס. "אחיה של העותרת, מחמוד, ריצה עונש מאסר בין השנים: 2002-2006 בשל פעילות בארגון החמאס". כמו-כן שבעטיו של מידע ביטחוני חסוי כנגד העותרים רשאית המדינה שלא להעניק היתר שיסכן את הציבור. "אל מול בקשתו של אדם לאיחוד משפחות ולקבל היתר שהייה בישראל, עומדת זכותה של המדינה לביטחונה ולביטחון תושביה". משרד הפנים ביקש לדחות את העתירה.

הדיון בפני השופט נועם סולברג, החל במעמד הצדדים ונמשך במעמד צד אחד מסיבות ביטחוניות. על כך אמר השופט: "יש קושי בדבר הזה, אך זהו רע הכרחי מטעמי ביטחון". משרד הפנים הגיש לשופט סולברג, מידע חסוי ובהסתמך עליו הציע השופט לעותרים לדחות את העתירה והעניק להם שבועיים לשקול בעניין. בסופו של דבר, העותרים התעקשו שיינתן פסק דין וביקשו שאם העתירה תידחה להתחשב במצבם הקשה ולא להטיל עליהם הוצאות.

בפסד דין שניתן ביום ראשון, דחה השופט את העתירה וחייב את העותרים לשלם למדינה 4,000 שקל בגין שכר טירחת עו"ד. "מטבע הדברים אין ניתן לפרט בפסק הדין את אותם דברים חסויים, בכתב ובעל פה, שעלו במהלך הדיון במעמד צד אחד. אין מנוס מלציין רק את המסקנה הסופית ולהסתפק בהפניה לחוות הדעת ולפרוטוקול. מסקנתי היא, כי המידע הביטחוני העדכני מצדיק את המלצת גורמי הביטחון ואת המלצת המשיב. לא אוכל לפרט יותר".