הווקף נרדם והיהודים קראו פסוקים בהר הבית

מבלי שיופרעו בידי הווקף המוסלמי בהר הבית קראו יהודים שעלו להר הבית פסוקים מן התורה. הפסוקים נקראו בקולי-קולות מתוך דפים מצולמים שעליהם נכתבה פרשת הקהֵל מספר "דברים". לראשונה, חלק מן הנוכחים אף נשאו עמם ערכות ארבעת המינים.

המשטרה שחששה ממהומות המוסלמים השאירה את דבר קיומו של הטקס בסוד. לנוכחים הותר לעלות בכ־20 קבוצות קטנות.

מאז שחרור ההר במלחמת ששת הימים, לא עלו כל כך הרבה יהודים אל ההר. ביום אחד בלבד עלו 650 יהודים - כ־400 בשעות הבוקר וכ־250 בצהריים. כ־200 איש נאלצו להישאר מחוץ להר בעקבות החלטת המשטרה שלא לאפשר עלייה מרוכזת, אלא עלייה בקבוצות קטנות. הדבר גרם למהומה. נציג של משמר הגבול בישר לאנשים שהמתינו שעתיים בתור כדי לעלות כי לא יוכלו לממש את מאווייהם בנימוק שאין די כוחות לאבטחתם, ומי שסירב לעזוב את המקום הוכה בידי שוטרים שהובאו במיוחד.

מי שבכל זאת הצליח לעלות להר הוא יהודה עציון, פעיל ימין שעלייתו נאסרה במשך שנים. עציון היה מחברי המחתרת היהודית, שתכננה בשנות ה־80 לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית. הוא נתפס, הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, ונשלח לכלא לתקופה של שבע שנים, מהן נוכתה שליש מתקופת מאסרו. לאחר מכן המשיך בפעילות ציבורית במאבק לתפילת יהודים בהר הבית, ונשפט, בעשרות משפטים, בגין הפרעות לשוטרים.

עם עציון עלו גם רבנים ואישי ציבור. קודם לכן טבלו במקווה ונעלו נעלי בד כפי שמחייבת ההלכה. המטרה המוצהרת הייתה קיום על ההר של זכר למצוות ההקהל, שחלה ביום הראשון של חול המועד סוכות אחרי שנת השמיטה בהר הבית.

אחר-הצהריים התקיים כינוס הקהל בגן התקומה ברובע היהודי בהשתתפות של כ־4,000 יהודים. הטקס נפתח בצעדת כוהנים שלבשו בגדי כהונה ולוו בתרועות חצוצרות כסף שהכין מכון המקדש לבית השלישי. אחר כך קראו הנוכחים בתורה וחנכו כלים חדשים. בדברים שנאמרו הודגשו הרצון וההכנה לקראת בניין בית המקדש של הנוכחים הכמהים לבניינו.

תנועות המקדש התפלגו מן הטקס אותו מקיימת הרבנות הראשית בכותל , לאחר שזו לטענתם ניתקה את הטקס מההקשר של הכמיהה לבניית בית המקדש השלישי.