המצלמה הנסתרת גילתה: השכן שרט את המכונית

יש מה לעשות כנגד שכנים בעייתיים. מינה טאובר תבעה את שכנה, דוד אבו, בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד לאחר שנהג בבריונות וגרם נזק לרכבה. מכתב התביעה עלה שאבו החליט שהחניה הציבורית בבניין שייכת לו וסימן אותה ככזאת. טאובר שחשבה אחרת, נהגה מדי פעם לחנות בחנייה "שלו" ואבו היה "נחמד" בהתחלה והשאיר לה פתקי אזהרה. באחד הפתקים כתב: "שכן יקר, בוא נמנע סכסוך שכנים ואל תחנה כאן שוב...". אלא שהסכסוך בין הצדדים הסלים עם הזמן וממילים עבר אבו למעשים. לטענת טאובר, אבו שרט בשיטתיות את רכבה וחתך שלושה צמיגים. בהמשך תיעדה אותו במצלמה נסתרת והגישה נגדו תלונה למשטרה. טאובר ביקשה פיצוי בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לה: צביעת רכב, עלות שלושה צמיגים, ירידת ערך ועוגמת נפש. הקלטת המפלילה צורפה לתיק.

בכתב ההגנה הכחיש אבו את כל טענותיה של טאובר. "לא איימתי על התובעת, לא שרטתי את רכבה ולא חתכתי את הצמיגים. בסך הכול ביקשתי שלא תחנה בחניה השייכת לי". אבו ביקש לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בדיון בפני השופט גיל דניאל, הודה אבו שנחקר במשטרה אך לא הוגש נגדו כתב אישום. טאובר הדגישה שבקלטת רואים את אבו שורט את רכבה ובהמשך נוסע אחורה כשצמיגי רכבה מתרוקנים מאוויר. בפסק דין שניתן ביום ראשון, בהעדר הצדדים, חייב השופט את אבו לשלם לטאובר 9,754 שקל בתוספת 750 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. "לנוכח מכלול הנסיבות ועל-רקע התיעוד המצוי בקלטת, יש לקבוע שהתובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה...". השופט הוסיף שהסכסוך גרם לטאובר הוצאות כספיות, בין היתר עבור מצלמה נסתרת בסך של 4,000 שקל ועל אבו לשלם בגין הוצאה זו. כמו-כן שנגרמה לה טרדה ועוגמת נפש שנאמדה על-ידי השופט דניאל, על דרך האומדנא, בסך של 2,500 שקל.