לזהות נכון הפרעה דו קוטבית

מ"היי" ל"דאון". ממאניה לדיכאון. מפזיזות לאדישות. אלו הניגודים הקשורים להפרעה דו קוטבית. מחלה נפשית המאופיינת במצב רוח לא יציב שעלול להיות רציני ולפגוע בפעילות נורמלית. הפרעה דו קוטבית מוכרת גם כ"מאניה-דיפרסיה" - התנהגות מאנית היא צד אחד של ההפרעה והתנהגות דכאונית הצד האחר.

השינויים הקיצוניים במצב הרוח בהפרעה דו קוטבית עלולים להמשך לאורך שבועות או חודשים, ולגרום להפרעה משמעותית בחייהם של האנשים הסובלים ממנה, של משפחתם ושל חבריהם גם כן. כיום, ישנם מחקרים רבים המראים כי הפרעה דו קוטבית מתרחשת על פני קשת רחבה של תסמינים, וכי אנשים רבים אינם מאובחנים כראוי. ללא טיפול, הפרעה דו קוטבית בדרך כלל מחריפה, ושיעור ההתאבדות גבוה בקרב אלו הסובלים ממנה. אך בעזרת טיפול יעיל, אפשר לחיות חיים פוריים למרות ההפרעה.

התסמינים

תסמיני הפרעה דו קוטבית מאופיינים בדפוס משתנה של שיאים רגשיים (מאניה) ודכדוך (דיכאון). עוצמת הסימנים והתסמינים יכולה להשתנות מעוצמה מתונה לחמורה. ייתכנו גם תקופות בחיים בהן לא קיימת השפעה של ההפרעה.

השלב המאני של הפרעה דו קוטבית

סימנים ותסמינים של השלב המאני של הפרעה דו קוטבית יכולים לכלול:

* אופוריה (תחושת שמחה עילאית)
* אופטימיות קיצונית
* ביטחון עצמי מופרז
* כושר שיפוט לקוי
* דיבור מהיר
* מחשבות מהירות
* התנהגות אגרסיבית
* תסיסה (חוסר שקט)
* פעילות פיסית מוגברת
* התנהגות מסוכנת
* בזבוז כספים
* דחף עז לבצע או להשיג מטרות
* דחף מיני מוגבר
* ירידה בצורך בשינה
* נטיה להסחת דעת בקלות
* חוסר יכולת להתרכז
* שימוש בסמים

השלב הדכאוני של הפרעה דו קוטבית

סימנים ותסמינים של השלב הדכאוני של הפרעה דו קוטבית יכולים לכלול:

* עצבות
* חוסר תקווה
* מחשבות או התנהגות אובדנית
* חרדה
* אשמה
* בעיות שינה
* בעיות תיאבון
* עייפות
* איבוד עניין בפעילויות יומיומיות
* קשיי ריכוז
* חוסר שקט
* כאב כרוני ללא סיבה נראית לעין

סוגים של הפרעה דו קוטבית

הפרעה דו קוטבית מחולקת לשני תת סוגים עיקריים:

* הפרעה דו קוטבית מסוג 1. מצב בו קיימת אפיזודה אחת לפחות של מאניה, עם או ללא אפיזודות קודמות של דיכאון.

* הפרעה דו קוטבית מסוג 2. מצב בו קיימת אפיזודה אחת לפחות של דיכאון ואפיזודה אחת לפחות של היפומאניה (צורה קלה של מאניה). אפיזודה היפומאנית דומה לאפיזודה מאנית אך היא קצרה הרבה יותר, ונמשכת מספר ימים בלבד, וכן אינה חמורה. במקרים של היפומאניה, מצב הרוח מרומם, קיים חוסר שקט מסויים וניתן להבחין בשינויים בתפקוד, אך באופן כללי אפשר להמשיך לתפקד במסגרת השגרה היומיומית ואין צורך באשפוז. בהפרעה דו קוטבית מסוג 2 התקופות של הדיכאון בדרך כלל ארוכות הרבה יותר מהתקופות של ההיפומאניה.

* ציקלותימיה (הפרעה מחזורית). ציקלותימיה היא צורה קלה של הפרעה דו קוטבית. ציקלותימיה כוללת שינויים במצב הרוח אך ה"היי" וה"דאון" אינם חמורים כמו אלו המופיעים בהפרעה דו קוטבית רגילה.

תסמינים אחרים של הפרעה דו קוטבית

בנוסף, ישנם אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית במחזוריות מהירה. הפרעה זו מאופיינת בהופעת ארבעה שינויים או יותר במצב הרוח בתוך 12 חודשים. שינויים אלו יכולים להופיע במהירות, לפעמים בתוך שעות. במקרים של הפרעה דו קוטבית מעורבת, התסמינים הן של המאניה והן של הדיכאון מופיעים באותו זמן.

מקרים חמורים הן של מאניה והן של דיכאון עלולים להתבטא בפסיכוזה (הפרעה נפשית הכוללת איבוד קשר עם המציאות, הזיות וכו'). תסמינים של פסיכוזה כוללים שמיעה וראייה של דברים שאינם קיימים (הזיות) ואמונות שווא חזקות (אשליות).

הערכות ה כי כ-1% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה דו קוטבית. מספר מחקרים גילו כי הפרעה דו קוטבית מתרחשת על רצף מסויים וכי אנשים רבים הרבה יותר סובלים מצורות אחרות של ההפרעה ומעלים את שכיחותה ל-6% מהאוכלוסיה. בנוסף, ישנם אנשים שאינם מאובחנים משום שאינם פונים לטיפול, משום שמצבם מאובחן בטעות כדיכאון או בגלל שהתסמינים שלהם אינם מתאימים לקטגוריות האבחנתיות.

הפרעה דו קוטבית פוגעת במספר כמעט זהה של גברים ונשים. אך הפרעה דו קוטבית מסוג 2, הפרעה דו קוטבית במחזוריות מהירה שכיחה יותר בקרב נשים. בל מקרה, הפרעה דו קוטבית מתחילה בדרך כלל בין הגילאים 15 ל-30.

גורמים שעלולים להעלות את הסיכון לפתח הפרעה דו קוטבית כוללים:

* קרובי משפחה ביולוגיים הסובלים מהפרעה דו קוטבית.
* תקופות של לחץ גדול.
* שימוש בסמים.
* שינויים משמעותיים בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.

מניעה

אין דרך ודאית למניעת הפרעה דו קוטבית. עם זאת, קבלת טיפול עם הופעת הסימנים הראשונים של ההפרעה יכול לעזור ולמנוע מהפרעה דו קוטבית להחריף. טיפול מניעתי ארוך טווח יכול גם למנוע מאפיזודות מינוריות להחריף ולהפוך לאפיזודות רציניות יותר של מאניה או דיכאון.