לבני מספסרת בסדרי הממשל

שרת החוץ ציפי לבני שועטת קדימה. בדרכה היא כבר מספסרת בערכים בסיסיים בדמוקרטיה, קונה, מוכרת ומחליפה עקרונות, הכל להשגת המטרה המבוקשת שלה: להקים ממשלה בראשותה.

ההסכם בין מפלגת קדימה לבין מפלגת העבודה אינו מבשר טובות, שכן הוא מראה כי לבני אינה שונה בהרבה מפוליטיקאים רעים אחרים, שלא נמנעו מביצוע פעולות פסולות כדי להשיג את מבוקשם:

* ההסכם נותן בידי איש אחד, הוא אהוד ברק, זכות ווטו על העלאת נושאים ו/או הצעות-החלטה במליאת הממשלה והקבינט המדיני/ביטחוני. זכו ווטו שכזו מסכלת את כוונת המחוקק, שנתן בידי ראש הממשלה את הכוח והסמכות הבלעדית לקבוע את סדר היום בפורומים הנ"ל;

* ההסכם מבקש לייצור יש מאין מעמד של "סגן שר בכיר לראש הממשלה" - תפקיד ייחודי עבור אהוד ברק - למרות שהמחוקק קבע את המבנה השלטוני: ראש ממשלה, ממלא-מקום לראש ממשלה, משנה לראש הממשלה, וסגני ראש ממשלה (בטרם נתפר בזמנו תפקיד משנה לראש ממשלה עבור שמעון פרס; לתפקידים הקבועים כשיר רק חבר כנסת);

* ההסכם המחייב את העבודה וקדימה לבצע תיקון בחוק כך שיקנה מעמד מיוחד לראש-אופוזיציה כדוגמת אהוד ברק, משל היה חבר כנסת - על-אף שהוא לא נבחר ובכלל לא הטריח להעמיד עצמו לבחירה, יוצר למעשה סטטוס חדש בבית הנבחרים: חבר הכנסת ה-121, שיהיו בידיו סמכויות מיוחדות.

ציפי לבני פועלת בלא עכבות, גם במחיר של שיבוש המבנה השלטוני הקיים וספסרות בחוקי המדינה. ככה זה כשהאינטרס הפרטי גובר על זה הערכי-ציבורי. לא, אין מה לדאוג: ידידה הרבים בתקשורת, ובמיוחד הספונסרים החדשים שלה ובראשם קבוצת ידיעות אחרונות שבראשה עומד ארנון (נוני) מוזס, לא יפעלו להעמידה במקומה; לא, הם לא יימחו על אופן התנהלותה ועל ההסכם המביש שנחתם בין קדימה לבין העבודה. ככה זה כשראש הממשלה הופך בובה על חוט, והפעם בובה שסומנה כתקווה הלבנה כביכול.