מחירי חומרי הגלם והמזון בירידה

הבהלה הפיננסית בעולם וההאטה הכלכלית גרמו לפחות זמנית להפסקת הגאות בשוק חומרי הגלם והסחורות הבסיסיות, אחרי שבע שנים, והורידו את מחיריהם של רבים מהחומרים המשמשים בסיס לכלכלת העולם.

בראשית קיץ 2008 עלו מחיריהם של חומרי הגלם והסחורות הבסיסיות לשיא עקב חששות למחסור. ואולם מאז, חל מהפך. מחירי החיטה והתירס למשל - שני דגנים העומדים ביסוד שרשרת המזון הוזלו ביותר מ-40%. הנפט נפל ב-40%. מתכות כגון אלומיניום, נחושת וניקל ירדו בשליש ויותר.

המפנה המהיר היה החדשות הכלכליות הטובות ביותר לצרכנים, וחסך להם כסף רב בזמן שהיו זקוקים לו כה הרבה. מחירי הדלק למכוניות בארה"ב נופלים בהתמדה. בשבוע שחלף ירדו מחירי הדלק ב-24 סנט לגלון, ל-3.31 דולר לגלון בממוצע. אנליסטים אומרים שהמחיר עשוי לרדת אף מתחת ל-3 דולר לגלון כבר בסתיו, לאחר שכבר עמד על 4.11 דולר לגלון ביולי.

מחיריהם של רוב חומרי הגלם עדיין יקרים יחסית לעבר, וביום ב' (13.10.08) נרשמו בהם עליות קלות בהשפעת העליות בכל השווקים האחרים. אבל נראה שהמגמה תמשיך להיות כלפי מטה, כל עוד הסוחרים צופים ירידה בביקוש בגלל המשבר הכלכלי העולמי. השאלה הגדולה היא אם יירדו המחירים עד לרמתם הנורמלית, או אם תבלום הגאות הכלכלית המתמשכת באסיה את הירידה.

הירידה המהירה של מחירי חומרי הגלם הפחיתה את החששות לאינפלציה, הסיבה המרכזית ליכולתם של הבנקים המרכזיים בעולם להוריד בשבוע שעבר את הריבית במאמץ להציל את הצמיחה הכלכלית. ירידת מחירי חומרי הגלם גם מלמדת על שינוי יסודי בהשקפה המניעה את השווקים בימים אלה.

לפי חודשים לא רבים, הייתה תחושה שהאמריקנים מנהלים מלחמת מאסף נגד המעמדות הבינוניים של סין, הודו, רוסיה וברזיל על סל מוצרים שלם. אבל כל זה היה לפני ההאטה הקיצונית בביקוש לדלק, לאלומיניום, ועוד כהנה וכהנה ויציאת כספי המשקיעים משוקי החומרי הגלם למקלטים יותר בטוחים, כגון אג"ח ממשלתיות.

המזון יירד אך יישאר יקר

ירידת חומרי הגלם החלה עוד לפני התמוטטות הבורסות בשבוע שעבר, אף שהבהלה הגבירה את הלחץ לירידת מחיריהם. ביום ו' לבדו ירד מחיר הנפט ב-10%, אבל לאחר מכן התאושש מעט, קודם שעמד ביום ג' על קצת פחות מ-83 דולר לחבית, הרבה מתחת למחיר השיא ביולי.

כמה אנליסטים אומנם מברכים על הירידות, אך אומרים כי הם מאמינים שהם יישארו מעל למחירים הנורמליים. המזון, במיוחד, יהיה כנראה בעיה ממושכת. כיום, המחירים עדיין גבוהים מדי מכדי לאפשר לתושבים במדינות המתפתחות רמת קיום סבירה. חלק מהירידות גם לא הועברו עדיין לצרכנים בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות. האו"ם פרסם תחזית כי המזון יישאר יקר גם בעתיד הנראה לעין.

עליות המחירים בשנים הקודמות מלאו תפקיד כלכלי, שכן הם גרמו להגברת ההיצע של חומרי גלם רבים. האכרים זרעו כל דונם שיכלו, חברות הכרייה פתחו מכרות חדשים וחברות הנפט הרחיקו נדודו לקצווי תבל כדי לקדוח בארות. במקרים רבים גרמו המחירים הגבוהים גם לירידת הביקוש, גם כאשר החל ההיצע לגדול.

האמריקנים, צרכני הדלק הגדולים בעולם החלו לקצץ השנה בצריכת הדלק. בעלי המכוניות רכשו בשבוע שהסתיים ב-3 באוקטובר, למשל, ב-9.5% פחות דלק מאשר בשבוע המקביל לפני שנה. בתחזית שפרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה,
הופחתה התחזית שלה לצריכת הנפט בעולם, והצריכה בכל 2008 תהיה הנמוכה ביותר אחרי 15 שנה.

גידול ביבולי החיטה בעולם עקב הרחבת שטחי המזרע בארה"ב, קנדה, רוסיה ואירופה, הורידו את מחירי החיטה מ-13 דולר לבושל במארס ל-6 דולר היום. מחירי פולי הסויה ירדו מ-16 דולר לבושל ביולי ל-9 דולר היום, בין היתר בזכות יבול שיא בסין והאטה ביבוא הסיני. מחיר התירס יורדים אף הם, עקב התרחבות ההיצע.

יש כלכלנים הסבורים כי מחירי חומרי הגלם נמצאים עדיין בתחילתה של ירידה, ככל שמשבר האשראי מדרדר את כלכלת העולם לשפל עמוק. עם זאת, אין הם צופים שחומרי הגלם יוזלו באופן משמעותי, משום שמעמד הבינוני העולה והאוכלוסיות הגדלות במדינות המתפתחות ימשיכו להיות בעלי תיאבון חזק לדלק ומתכות.