לממשל ארה"ב יש היסטוריה של הלאמות

תוכניתו של הממשל האמריקני לרכוש מניות בבנקים אמריקנים היא צעד נדיר, אך לא חסר תקדים. ארה"ב אומנם מטפחת תרבות של קפיטליזם השולל התערבות ממשלתית, אך בפועל עשה זאת הממשל בעבר. ממשלות ארה"ב הלאימו מסילות ברזל, מכרות פחם ומפעלי פלדה ואפילו תפסו שליטה בבנקים כאשר סברו שהדבר חשוב לאינטרס הלאומי.

נכסי החברות שתפרסה המדינה הוחזרו בדרך כלל לידיים פרטיות לאחר זמן קצר, לעתים לאחר שנעשו בהם שינויים.

מומחים פיננסיים בארה"ב אומרים כי רכישת המניות בבנקים כעת, כמו ההתערבויות הממשלתיות בעבר, הן צעד חיובי לטיפול במצב חרום כלכלי. תוכנית האוצר, כך הם אומרים, תוכל לספק לבנקים את ההון הדרוש להם ולסייע להחזיר את האמון למערכת הפיננסית. ברחבי אירופה נקטו הממשלות (יום ב', 13.10.08) צעדים דומים.

במדינות אחרות מכנים צעדים כאלה: הלאמה. אבל לא באמריקה. בעיני האמריקנים, המתעבים כל מה שמזכיר סוציאליזם, הלאמה היא מילה "גסה".

היסטוריונים כלכליים בארה"ב אומרים כי בזמני מלחמה וחרום לאומי, לא היססה וושינגטון. ב-1917 תפס הממשל את מסילות הברזל כדי להבטיח שאספקת הסחורות, הנשק והחיילים תהיה חלקה, לטובת ההגנה הלאומית במלחמתה עולם הראשונה. מחזיקי אג"ח ובעלי מניות פוצו, ומסילות הברזל הוחזרו לבעלות פרטית ב-1920, לאחר שהמלחמה הסתיימה.

במלחמת העולם השנייה, תפס הממשל עשרות חברות, לרבות מסילות ברזל, מכרות פחם, ולזמן קצר אפילו את רשת בתי הכולבו מונטגומרי וורד, שהיא כיום רשת שיווק באינטרנט. ב-1952 תפס הנשיא הארי טרומן 88 מפעלי פלדה ברחבי ארה"ב, בטענה כי בעליהם מתכוונים להשבית את הענף ולשתק את מאמץ המלחמה בקוריאה. הלאמה זו לא החזיקה מעמד זמן רב, מכיוון שבית המשפט העליון פסק שזו הפרה של החוקה, תוך שימוש ברעה בסמכויות הנשיא.

לקחי ההיסטוריה

בתחום הבנקאות, תפס הממשל 80% ממניות בנק קונטיננטל אילינוי נשיונל בנק אנד טרסט בשנת 1984. קונטיננטל אילינוי כשל, בין היתר בגלל הלוואות רעות הקשורות לנפט באוקלהומה ובטקסס. קונטיננטל אילינוי היה אחד מ-10 הבנקים הגדולים בארה"ב, וגופי הפיקוח סברו כי התמוטטות של בנק כה גדול תמוטט את בשוק הפיננסי כולו. קונטיננטל נמכר ב-1994 לבנק אוף אמריקה.

התקדים הקרוב ביותר לתוכנית האוצר הנוכחית, היה ההשקעות של שעשה תאגיד המימון הממשלתי לשיקום בשנות ה-30. מוסד זה שהוקם ב-1932 לא רק נתן הלוואות לבנקים במצוקה אלא גם רכש מניות ב-6,000 בנקים, בעלות כוללת של 3 מיליארד דולר, במחירים של אז. במחירים של היום הייתה תוכנית זו מסתכמת ב-500-400 מיליארד דולר. לאחר שהמשק התייצב בסופו של דבר, מכר הממשל את המניות למשקיעים פרטיים או לבנקים עצמם.

התוכנית ההיא הייתה טובה, אומרים מומחים, אך הממשל פעל לאט מדי כדי לטפל במשבר הפיננסי, והדבר גרם להארכת והעמקת השפל הכלכלי הגדול. לקחי ההיסטוריה הם שוושינגטון צריכה לנוע כעת מהר כדי להציל את המשק מחוליו. "אידיאולוגיה היא מוצר מותרות בזמן משבר", אומר אחד ההיסטוריונים.

המודל השוודי

במשבר הנוכחי כבר הוציא הממשל עשרות מיליארדי דולרים כדי למנוע את קריסת בנק ההשקעות בר סטרנס וענקית הביטוח AIG, והוסמך לרכוש נכסים רעים מבנקים ומפירמות בוול סטריט. הבנק הפדרלי הפחית את הריבית והזרים כספים למערכת הבנקאית כדי להחזיר את עסקי ההלוואות לתקנם. כל זה בלא הועיל, עד כה.

אחרי מלחמת העולם השנייה, הלאימו כמה מדינות אירופה ענפים בסיסיים כגון פחם, פלדה ואפילו רכב, שנותרו בדרך כלל בידיהן עד שנות ה-80.

עד היום הממשלות באירופה מתערבות בעסקים. כאשר עמדה שוודיה, למשל, על סף מפולת פיננסית בראשית שנות ה-90, הלאימה הממשלה חלקים גדולים של ענף הבנקים. ממשלת שוודיה רכשה אז במהירות חלקים מהבנקים ומכרה את רובם לאחר מכן. לדעת מומחים, זוהי דוגמה טובה להתערבות מהירה ורבת עוצמה במשבר אשראי.