בר-און: "הממשלה תדאג לפיקדונות הציבור"

שר האוצר, רוני בר-און, הגדיר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה את המשבר הפיננסי העולמי "כאירוע בקנה מידה היסטורי", והודה כי יש עדיין רמה גבוהה של אי ודאות לכיווני ההתפתחות של המשבר, להיקפו, למשך הזמן ולמידת האפקטיביות של הצעדים שנקטו הממשלות השונות לפתרונו. לדעתו "נקודת אור משמעותית" עולה בימים האחרונים מהתלכדות המנהיגות הכלכלית העולמית לבלימה ולייצוב המערכות. לדבריו, המדינות המפותחות נחושות לפעול בתוכנית משותפת ומתואמת להבטיח חזרה מהירה של אמון הציבור.

"כלקח מהמשבר הגדול של שנת 1929", הוסיף השר, "פעל הפעם הממשל האמריקני בנחישות ובמהירות כשהחליט על התערבות אגרסיבית. עם זאת בינתיים הצעדים להצלה ואישור התוכנית לרכישת נכסים בעייתיים בהיקף 700 מיליארד דולר לא עוצרים את ההידרדרות. המשבר מכה גם באיחוד האירופי ובפרט בבריטניה ואת הביטוי לכך ניתן לראות בהתנהגות של הבורסות המרכזיות בעולם. מקורות המשבר נעוצים בגורמי מאקרו של הכלכלה האמריקנית כולל גירעונות תקציביים גדולים מנשוא, התפתחות גירעון עצום, מאזן התשלומים ומדיניות מוניטארית מרחיבה שאיפשרה מתן אשראי זול ובלתי מבוקר".

שר האוצר קובע כי נתוני המאקרו בישראל טובים בהרבה בהיבט של שמירה על מדיניות תקציבית אחראית, עודף במאזן התשלומים וירידה ברמת החוב הציבורי, וצמיחה גבוהה. "אין בישראל בנקים להשקעות במתכונת האמריקנית, לא התפתחה בישראל בועת נדל"ן וניתן לומר כי ישראל יכולה להתמודד עם המשבר הנוכחי עם נתונים אובייקטיביים טובים: יש לה מערכת פיננסית איתנה, מספר שנים של צמיחה גבוהה, אבטלה נמוכה ומדיניות תקציבית מאוזנת ונכונה. אנו ערים לסכנות הגלומות במשבר הגלובאלי וניתן למנות את הגדלת החשיפה של הבנקים הישראלים למחיקת הנכסים המושקעים בחו"ל, התפתחויות במישור הפסיכולוגי הקשור באמון הציבור במערכות הכלכליות וחשש מהתנהגות עדרית שיכולה לאיים על יציבותם של מוסדות פיננסיים בלי הצדקה כלכלית".

בר-און מכיר בחשש מהתפתחות של מחנק אשראי במשק שיקשה על יכולות גיוס ההון של חברות ועסקים ועל צמיחת המשק, וכן מירידה נוספת בשיעורי הצמיחה, ירידה בשווקי הייצוא, ירידה ברווחיות הייצוא עקב שער החליפין, ירידה בהשקעות בגלל מחנק האשראי והעלייה באי הוודאות - ולבסוף השפעת ירידת תיק הנכסים של הציבור ותחושת העושר על רמת הצריכה הפרטית. "ניתוח זה מחייב את הממשלה לנקוט במספר כיווני פעולה וברוח זו אנו פועלים, באוצר, מזה תקופה ארוכה. במישור הפיננסי חובתנו להסביר לציבור את מצבה של הכלכלה הישראלית בצורה שקופה ואמינה. על הממשלה ובנק ישראל לפעול מיד בכל כשל בפעילות השווקים ולהביא להסדרה מהירה. התמונה שבידינו מלמדת כי אין כרגע כל חשש לנפילתו של בנק. עם זאת אני מבקש לומר כי הממשלה, מתוך דאגה לפיקדונות הציבור וכדי להבטיח את אמון הציבור במערכת הפיננסית - תעמוד מאחורי יציבות המערכת הפיננסית".

השר סיכם ואמר כי הוא מודע לחששות של הציבור על-רקע הירידה בתשואות של כספי חסכונותיהם לטווח הארוך, ועם זאת שוק החיסכון הישראלי מגוון לדעתו וחלקו כלל אינו חשוף לירידות השערים, חלקו מוגן מבחינת התשואה על-ידי הממשלה, ולא נכון לפעול מהבטן בהקשרים של חיסכון ארוך טווח וחיסכון פנסיוני. קיים לחץ ציבורי גדול על הממשלה להכריז על כלי פעולתה ואף לפעול לאלתר ולהתערב בשווקים. אינני שולל התערבות. זהו חלק מחובתה של הממשלה גם במשטר של שוק חופשי. אולם התערבות מוקדמת חמורה לא פחות מהתערבות מאוחרת ולא אנקוט בצעדים מיותרים שיכולים לחולל משבר, לשעבד את העתיד ולהרע את נתוני היסוד של הכלכלה. אנו לומדים את כלי הפעולה שהפעילו מדינות אחרות ולא שוללים שום אופציה - אך חלק מיתרוננו הוא ביכולתנו גם להפיק לקחים מניסיונם של אחרים. התערבויות בעולם עד כה היו בעיקר על-רקע כשלים וקשיים במערכת הבנקאית ואנו לא באותו מצב".

צילום: הנגיד, סטנלי פישר. תיאום מלא [צילום: פלאש 90]