נהג משך כסף מכספומט ובינתיים רכבו נגנב

שמואל ואסתר זיו הגישו נגד הראל חברה לביטוח בע"מ תביעה כספית לבית משפט השלום בירושלים לאחר שבקשתם לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב סורבה. מכתב התביעה עלה שבחודש דצמבר 2005, סמוך לשעה 22:45 בנם, שהיה מורשה לנהוג ברכב, עצר ליד כספומט, כדי למשוך כסף והשאיר את המפתחות במתג ההתנעה. לפתע נכנס לרכב גנב, התניע אותו, ונעלם. לטענת הזוג זיו, חברת הביטוח עיכבה שלא כדין את תשלום תגמולי הביטוח בתואנות שונות ומשונות.

בכתב ההגנה השיבה חברת הביטוח הראל שהיא פטורה מחבות הואיל ותנאי הפוליסה הופרו. "הרכב הושאר לא נעול, ללא נהג או נוסע אחר, ומפתחות הרכב נותרו במתג ההתנעה כאשר אמצעי המיגון לא פעלו. כל זאת כשגבו של הנהג מופנה לרכב ללא קשר עין עם הרכב". חברת הביטוח הראל האשימה את הנהג ברשלנות ולדבריה, מחדלו אפשר את גניבת הרכב בנקל. "הוא לא אייש את הרכב בקרות הגניבה וסיכל את אמצעי המיגון". חברת הביטוח ביקשה לדחות את התביעה.

בנם של התובעים אמר בעדותו, בבית המשפט, את הדברים הבאים: "ראיתי את הגנב נכנס לרכב. כשהוא נכנס, עמדתי עם הפנים לרכב ושמעתי אותו מתניע. חשבתי שהוא התבלבל כשניגש לרכב ולא חשבתי שהבנאדם בא לגנוב את הרכב". בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, את חברת הביטוח הראל לשלם לזוג זיו את תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב המסתכמים בסך של 74,100 שקל בתוספת 1,275 שקל עלות רדיו טייפ. כמו-כן הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך של 8,000 שקל. השופטת נדרשה לשאלה האם הרכב אויש בעת גניבתו, קרי, שהנהג שמר על קשר עין עם הרכב באופן במאפשר שליטה בנעשה ברכב. בפסק הדין השיבה על כך השופטת בחיוב: "מהודעת הנהג ומתצהירו עולה שדומם את הרכב וסגר את הדלת (מבלי לנעול). חניית הרכב בסמוך ביותר למקום הימצאו של הנהג, בחזית הרחוב מול הכספומט, תוך שדלת הנהג סגורה והרכב דומם, אין בה כדי לשדר לעוברים ושבים שהרכב הוזנח ואינו נמצא בשליטה ובפיקוח של הנהג. נסיבות אלו, לפי מבחן הצפיות של האדם הסביר, אין בהן כדי להכריז כלפי כולי עלמא, כי הרכב אינו תחת שליטה. לא צפוי שגנב ייגש לרכב הסמוך לכספומט, כאשר בפריצתו לרכב הוא עשוי, בוודאות קרובה, להיתקל בבעליו המצוי בסמוך לרכב. לנוכח תכיפות ההתרחשות בין היציאה מהרכב לבין אירוע הגניבה, סביר להניח שהגנב ראה את הנהג שם פעמיו לכספומט ולמרות הקרבה בין הרכב לכספומט הסתכן בביצוע הגניבה". השופטת קבעה חד-משמעית שהתקיים קשר עין בין הנהג לרכב ולפיכך הרכב היה מאויש כהגדרתו של "איוש" בפסיקה ובהנחיה מטעם אגף הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. "לפיכך לא הופרו תנאי הפוליסה בעת אירוע הגניבה".