מהפך צפוי בסין: הפרטה חלקית של קרקעות

מנהיגי סין עומדים כנראה להתיר, זו פעם ראשונה, לאיכרים לקנות ולמכור זכויות שימוש בקרקע, צעד העשוי למשוך מאות מיליוני איכרים למעגל כלכלת השוק, שלפי שעה מתמקדת סביב הערים הגדולות. כך מוסר (שבת, 11.10.08) העיתון "ניו-יורק טיימס" בכתבה מבייג'ין.

המדיניות החדשה נדונה בסוף השבוע בישיבה של ראשי המפלגה הקומוניסטית, ועשויה להתפרסם בתוך ימים. זו תהיה הרפורמה הכלכלית הגדולה ביותר בסין אחרי שנים רבות, ותבטא עוד התרחקות ממערכת הבעלות הקולקטיווית והפיקוח הממשלתי שבנתה סין מאז המהפכה של 1949.

ראשי המפלגה החלו ביום ה' לבדוק טיוטא של חוקים מוצעים לרפורמה אגררית. שינויי המדיניות יוכרזו במושב המסתיים ביום א', אומרים מלומדים ויועצי ממשלה בבייג'ין.

רוב השינויים החשובים יאפשרו לאיכרי סין, שעל-פי נתונים רשמיים מספרם גדול מ-800 מיליון, למכור חוזי שימוש בקרקע לאיכרים אחרים או לחברות חקלאות. כלכלנים אומרים כי שינוי זה ייעל את השימוש בקרקע ויאפשר הקמת חוות חקלאיות גדולות.

ההנהגה הסינית דורשת זה זמן רב כי המדינה תמשיך לקיים את עצמה בייצור מזון בסיסי, ואינה נוטה להתיר לאיכרים למכור זכויות שימוש בקרקע למטרות לא-חקלאיות. ואולם אם יתפתח שוק לסחר בקרקעות חקלאיות, כפי שצופים, יוכלו האיכרים לזכות במקור הכנסה חדש שיוכל לעזור בהמרצת המשק הכפרי הקופא על שמריו. "השינוי ייתן לסין תנופה ענקית בפיתוח החקלאות", אומר קליאנג ז'ו, מהמכון לפיתוח כפרי, ארגון הפועל בארה"ב למען זכויות על הקרקע לאיכרים העניים.

מנהיגי סין חוששים ממיתון עמוק בשוקי היצוא העיקריים, בזמן שהמשק הסיני עצמו מתחיל להאט את קצב הצמיחה שלו. פקידים סיניים מעוניינים ליצור פעילות חדשה של ביקוש צרכני מבית, ולאוכלוסיית האיכרים יש פוטנציאל עצום של ביקוש, שעד כה לא שותף בתנופת הצמיחה של הערים.

פער הכנסות ואי שקט חברתי

ההכנסה הממוצעת של האיכרים מפגרת בהרבה אחרי הממוצע בערים, ויוצרת בסין את אחד מפערי ההכנסות הגדולים בעולם. רבים מהאיכרים עובדים בחלקות קטנות שהקצתה המדינה לחלק מעונות השנה, ולכן הם משקיעים מעט מאד בחקלאות. האיכרים זכאים לחוזים לשימוש בקרקע ל-30 שנה, והמדינה מחזיקה בבעלות עליה, אך לעתים קרובות פקידים מקומיים תופסים את הקרקע או מקצים אותה מחדש כדי להתאים אותה לצרכי הפיתוח המקומי.

סכסוכי קרקעות חקלאיות בסין הם אולי המקור הגדול ביותר לאי-שקט חברתי בסין. אלפי מחאות ומהומות מתרחשות באזורים הכפריים מדי שנה, לפי נתונים של משטרת סין. לעתים קרובות הן נובעות מהאשמות על שחיתות ועל תפיסות קרקע לא חוקיות.

איכרים רבים עוזבים את האדמה ומחפשים עבודה בערים, אך עדיין הם מסווגים בתור איכרים, על-פי מדיניות הפיקוח על האוכלוסיה, ועובדים בדרך כלל במפעלי תעשיה ובעבודות בנייה בשכר נמוך על בסיס עונתי.

תומכי הרפורמה הקרקעית אומרים כי השינויים המוצעים יעלו את ערך הנכסים שבידי האיכרים ויחזקו את ביטחון הקרקע, התפתחות שתעודד, מצידה, את האיכרים להשקיע בחקלאות ולהגדיל את הפריון.

חוק שנחקק ב-2002 מתיר סחר מוגבל בזכויות שימוש בקרקע בין איכרים יחידים, אך אינו מתיר סחר לא מוגבל בין איכרים לבין חברות, מכירות ישירות של זכויות שימוש בקרקע או אופציה להשתמש בקרקע כבטוחה לקבלת הלוואה.

סוכנויות הידיעות הסיניות דיווחו ביום ו' כי הרפורמה האגררית עומדת בראש סדר היום של מושב המליאה. "יומון העם" הביטאון הרשמי בשפה האנגלית, מסר כי "הישיבה צפויה להקל על האיכרים להחכיר או להעביר את זכויות הניהול של אדמתם, צעדים שנעשו חיוניים בככל שאיכרים רבים יותר עוברים לערים כפועלים מהגרים".

סוגיה עדינה

על-פי חוקת סין, בעלות פרטית על הקרקע אסורה, והאדמות עדיין נתונות לפיקוח מנהיגים ברמת העיירה או הכפר. פקידים מסבירים כי השינויים המוצעים במדיניות יאפשרו לאיכרים להחכיר את החוזים שבידיהם לשימוש בקרקע ל-30 שנה, או לסחור בהם, עם יחידים או חברות.

הסוגיה עדינה מאד. רבים מהשמרנים המפלגה הסינית עומדים בתוקף על המשך בעלות המדינה על הקרקע. הם טוענים כי כלכלת סין עדיין אינה חסונה די הצורך לספוג מאות מיליוני עובדים הנפלטים מהחקלאות למשרות מלאות. הם גם מגינים על מערכת הקצאת החלקות הקטנות לכל משפחות האיכרים כערובה לכך שלאיכרים תהיה לפחות הכנסת קיום.

אבל המאמצים החוזרים ונשנים להמריץ את המשק החקלאי באמצעות שחרור קרקעות, נכשל. ונראה כי ידם של תומכי ההפרטה החלקית של הקרקע תהיה הפעם על העליונה.